כיתות ח'- (יח' 1) אסטרונומיה- "מסע בחלל ובזמן"

​בואו נדמה שכל תלמיד הוא _____. אז ____________ היא גלקסיה. וה______________ היא צביר גלקסיה . מה שאומר שה____ ____ היא היקום.

​היקום מכיל צבירי גלקסיות. זהו מקבץ של גלקסיות הקרובות אחת לשניה אך נמצאות במגמת התפשטות.

​בכל גלקסיה ישנם מאה מליארד כוכבים, מליוני ערפיליות וחור שחור במרכז.

​אזורים שבהם כח הכבידה כה חזק עד שהוא מושך פנימה אפילו כוכבים ואור. מדענים סבורים שבלב כל גלקסיה מצויים חורים שחורים אדירי מסה.

 ​הכוכבים הם גופים המפיקים קרינה. ישנם שני סוגים של כוכבים: א) כוכב הפולט קרינה (השמש שלנו).ב) כוכבי הלכת (כמו כדה"א) אינם פולטים קרינה. כאשר מסתיים ה"דלק" בכוכב הוא . מתחיל תהליך של דעיכה עד לפיצוץ אשר יוצר גז שיוצר כוכבים חדשים (מחזורי

​בכל גלקסיה יש אזורים הנקראים "ערפיליות". בכל ערפילית ישנו ריכוז גבוה של גז ואבק שמהם נוצרים כוכבים חדשים. הגזים העיקריים הבונים ערפילית הם מימן, ברזל וצורן.

נקראים גם "פלנטות". הם אינם מייצרים אנרגיה משלהם כי אין להם מקור אנרגיה פנימי. ב) מה שגורם לכוכבי הלכת להישאר במסלולם הוא כוח המשיכה של השמש​ג) ככל שכוכב נמצא רחוק יותר מהשמש כך זמן ההקפה שלו (שנה אחת) הוא ארוך יותר.. ד) לחלק מכוכבי הלכת יש אטמוספירה ולכן טמפרטורת השטח שלהם גבוהה יותר מכוכבים אשר קרובים לשמש. (לדוגמא נגה רחוק יותר מכוכב חמה אך יש לו אטמוספירה ולכן טמפרטורת פני השטח עליו גבוהה יותר).

​א) 99% מהמסה של המערכת כולה! ז"א שהיא פשוט ענקית ביחס לשאר הכוכבים.ב) בגלל המסה הזו, השמש קושרת אליה את כל הגופים האחרים במערכת. המרחק מהשמש אלינו 150 מליון ק"מ. מהירח רק 384 אלף ק"מ. ג) השמש הופכת מימן להליום ודרך תהליך זה נפלטים אור וחום בכמויות אדירות. ד) המערבולות הגנטיות שנוצרות עקב החום הרב נקראות "כתמי שמש" . ה) בסוף ימיה השמש תתחיל לעבור למצב לא יציב. תוך כדי כך היא תתנפח עד שתגיע למצב של "ענק אדום" (היא תגיע במימדיה עד לכוכב חמה ונגה) ואז תתכווץ ל"ננס לבן".

​גרמי שמיים אשר מקיפים את כוכבי הלכת. ישנם כוכבי לכת בעלי יותר מירח אחד.

​א) האסטרואידים הם מאות-אלפי גושי סלעים. הם יכולים להיות מורכבים ממתכות שונות. לעיתים יש עליהם חומרים אורגנים. - ג) השביטים ​גושים קטנים המורכבים בעיקר מקרח, מאבק הכלוא בין הקרח ומגזים קפואים. מבנה השביט הוא גרעין ומאחריו נמתח הזנב המכיל את הגזים והאבק. ​

​מצליח לחדור את האטמוספירה. (כוכב נופל). חלקם אף מצליחים לפגוע בכדה"א.

​כל כוכב לכת , ירח ושמש סובבים סביב עצמם. הציר הזה לא נראה.

​כל כוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלול קבוע ובאותו כיוון. שני הכוחות המחזיקים את כוכבי הלכת במסלולים קבועים אלו הם :א) ____________ וב: _________________

1) קראו עמ' 21 וענו על שאלה 7 בעמ' 25.  עמ' 32 שאלה 6 עמ' 33 שא'13 (היעזרו בטבלה עמ' 26-27עמ' 34 18

​הכל במערכת השמש סובב סביב השמש בגלל כוח הכבידה. כדה"א מבצע הקפה אחת במשך 356.24 יום (שנה) סביב השמש. הירח מקיף את כדה"א במשך 24 שעות (יממה). מכיוון שכדה"א והירח קשורים זה לזה ע"י כוח הכבידה, שניהם מקיפים את השמש. גם הירח וגם כדה"א סובבים סביב ציר עצמי.

. א) ​סיבוב אחד של כדה"א = 24 שעות. הודות לסיבוב זה יש לנו יום ולילה. ב) כאשר יש אור בצד אחד של כדה"א, יש חושך בצידו השני.ג) כאשר האור עולה בהדרגה הוא מאיר על חלק אשר נקרא "אזור הדמדומים". זוהי רצועה צרה ברוחב עשרות קילומטרים. האור מופיע לפני עלות השמש בגלל האטמוספירה. (קיראו בהרחבה על כל בעמ' 36) . ד) קביעת אזורי זמן

:​משך ההקפה ומסלול הההקפה גורמים ל: עונות שנה1) 2) איזורי אקלים שונים על-פני כדה"א. צורת המסלול היא אליפסה. המסלול יוצר משטח דמיוני הנקרא "מישור המילקה". ציר הסיבוב של כדה"א נוטה בזווית של 23.5 מעלות למישור המילקה. (סרטון)

​356.24 יום הוא זמן ההקפה של כדה"א סביב השמש. זוהי שנה אחת בדיוק.

​1) עמ' 51 שאלה 9.

​ענו על עמ' 51 שאלה 5 , 6.

​1) ענו על עמ' 51 שאלה מס 42) עמ' 51 שאלה 10. 3) עמ' 51 שאלה 8

​עמ' 40- הירח סובב על צירו הרבה יותר לאט מאשר כדה"א. אורך הזמן לביצוע הקפה אחת הוא 655 שעות (כמעט חודש!)

הירח אינו מייצר אור בעצמו אלא מחזיר את האור מהשמש. בגלל תנועת ההקפה של הירח סביב כדה"א ותנועת כדה"א סביב צירו, שעת הזריחה של הירח אינה קבועה. הוא זורח במועדים שונים במהלך החודש. שימו לב לתמונה בעמ' 46 כדי להבין מדוע במהלך החודש מתקיים שינוי במראה הירח.

​נקרא גם ליקוי שמש.בעת הקפתו של כדה"א את השמש, הירח נמצא ביניהם ולכן צילו של הירח מופל על כדה"א. צל זה גורם להחשכה חלקית (ליקוי חלקי) או מלאה (ליקוי מלא) של אור השמש.

​הירח עובר דרך מישור המילקה ולכן צילו של כדה"א נופל על פני הירח . ז"א כדה"א מסתיר מהירח את אור השמש . תהליך זה לוקח מספר שעות בגלל גודלו היחסי של כדה"א ביחס לגודלו הקטן של הירח.

המרחק בין הירח וכדה"א אינו גדול ולכן כוח הכבידה של הירח משפיע על גופים מיימיים בכדה"א (אגמים, ימות, אוקיינוסים). כבידת הירח "מותחת" את המים ובכך היא משנה את צורת התפרשותם במרחב. יש לזכור שכדה"א סובב סביב צירו ולכן בכל עת ישנו אזור אחר שחווה מצב של גאות. שימו לב שחיבור כוח הכבידה של השמש יחד עם הירח, יוצר גאות חזקה יותר. ​

​לוח שנה גריגוריאני= שנת שמש (365.24 יום). בגלל רבע היום הזהיש להוסיף כל ארבע שנים יום אחד לחודש פברואר. לוח השנה המוסלמי= שנת ירח (354 יממות) התאריכים זזים ולכן חודש הרמאדאן לא נחגג ביום קבוע אלא הוא תמיד במועד אחר. לוח שנה עברי= שילוב של שנת ירח עם שנת שמש. יש פער של 11 יום בין שנת שמש לשנת ירח. לכן יש 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים.