תפיסות הנוגעות לתכניות לימודים (מגישות: מלי בן סימון, עופרה קוזלובסקי ורעות משה)

שמה את הפרט במרכז, כלומר את התלמיד. מזכירה את תפיסתו של דיואי, שמציבה את התלמיד במרכז, ולא את תכנית הלימודים.

הוראת תכנים וידע המבוסס על תחומי הדעת. לתפיסתנו, השיטה הזו היא שמרנית, והיא השיטה השלטת בבית הספר כיום. דוגמה: לכל מקצוע תכנית לימודים משלו, כמעט שאין .קשר בין התחומים הנלמדים

הגדרת תכני הלימוד והמטרות בהתאם לאמונה באל. כיוון שאנחנו חברה רב-תרבותית, ישנם מגזרים בארץ שלומדים לפי תכנית המיוחדת לאמונתם הדתית.

תפיסה המביאה את התלמיד למיצוי יכולותיו, כישוריו, חוזקותיו.לדעתנו, בית הספר לא מקדיש לזה מספיק. יש מקום לשיפור.לדוגמה: ילד יצירתי (מוכשר בציור באופן יוצא דופן, מצייר במהלך כל היום, כולל בזמן השיעור)בבית הספר שלומד בכיתת אומץ משום קשייו במתמטיקה, לא מקבל מענה לכשרונו, ולא ממצה את הפוטנציאל שלו במסגרת בית הספר.לפי תפיסת המימוש העצמי היה יכול לבטא את עצמו הרבה יותר, ולממש את עצמו.

המורה יצרן של ידע, לא רק מתווך חומרים לתלמידיו. המורה ינקוט בגישה מחקרית.