הצעה לתוכנית עבודת רכז הערכה, לשנת הלימודים תשפ"א- תשפ"ב מגישות: נור נג'די ורדיר ג'רבוע

יוזם, מרכז ומבצע הערכת ביצוע תכנית עבודה בית-ספרית בהתאם למטרותיה המוגדרות, ביחד עם הנהלת בית-הספר.תפקידו המרכזי של רכז הערכה בית-ספרי הוא להוביל להטמעת תרבות הערכה בית-ספרית ובעקבותיה לקבלת החלטות פדגוגיות וארגוניות מבוססות נתונים. תרבות הערכה בית-ספרית משמעותה כי קהילת בית הספר היא קהילה לומדת, התופסת את ההערכה כמרכיב מרכזי בתהליך ההל"ה (הוראה-למידה-הערכה).

כרכז הערכה עלינו לקבל אישור מנהל בית הספר לצורך בניית תכנית עבודה בית ספרית בנושא " למידה בקבוצות - למידה דיפרנציאלית", באמצעות המודלים. בנוסף יצירת יחסים טובים ושיתוף פעולה בין רכז הערכה לבין הנהלת בית הספר על מנת ליצור שינוי וקידום תהליך הערכה.

מסגרת מושגית לתיאור ולניתוח הזהות המקצועית של רכז הערכה, בזיקה להתפתחות ההערכה בחינוך כפרופסיה.מאמרם של דליה חסון- גלעד וחגי קופרמינץ

הרכיב האנושי: מנהלת בבית הספר "כולנא יחד" יכול/ה להיות רק מהקהילה היהודית. כלומר, אין אפשרות למנהל ערבי להגיש מועמדות להיות מנהל בבית הספר "כולנא יחד" למרות שבית הספר הוא דו לשוני אך בהגדרתו הבסיסית הוא עדיין בית ספר יהודי. בנוסף, חשוב לי להבהיר מאז הקמת בית הספר כל שנה התחלף מנהל בית הספר. במילים אחרות, כל שנה נהל בית הספר מנהל/ת אחר אשר בא עם אג'נדה אחרת. יחד עם זאת, קיים שתי סגניות וותיקות בבית הספר אחת יהודייה ואחת ערבייה כמטרה לשקף דו לשוניות. מספר התלמידים אשר לומדים בבית הספר 320 ממצב סוציואקונומי מורכב מנמוך, בינוני וגבוה מהסיבה שקהילת בית הספר מעורבבת מורכבת גם מערבים וגם יהודים. מספר צוות המורים בבית הספר הוא 40 אשר מורכב ממורים דוברי עברית ודוברי ערבית, מורים ותקים מאז הקמת בית הספר ומורים חדשים. רוב צוות המורים עם תואר ראשון ומעט מהם גם עם תואר שני, וחלק אחר מהמורים עדיין לומדים תואר ראשון בהוראה וחלק מהם מורים סטז'רים. כל צוות המורים שמלמד בבית הספר מאמין באג'נדה של קיום בית ספר דו לשוני אשר מתייחסים ומלמדים בו גם מועדים וחגים של היהודים וגם חגים של הערבים המוסלמים והנוצרים כאחד. קיים מצב בעיתי במימון: עם כל הרצון בשוויוניות, הצרכים של בית ספר דו-לשוני שונים כי לכל כיתה יש שתי מחנכות – דוברת עברית ודוברת ערבית. מודל המימון של בתי ספר כאלה נשען על שלושה גופים: משרד החינוך, פילנתרופיה ותשלומי הורים בסך 500 שקל בחודש. עיריית תל אביב לא הסכימה למרכיב תשלומי ההורים, ואת הפער הכספי השלימה עמותת "יד ביד". הורים בית הספר מאוד מעורבים כך שחלק ניכר בזכותם בית ספר הדו לשוני קיים עכשיו. כלומר, החינוך הדו לשוני ביפו נולד מחלום ויוזמה של קבוצת הורים, יהודים וערבים, ביפו ודרום תל אביב, אשר רצו שילדיהם ילמדו במסגרת משותפת ובסביבה רב תרבותית, שוויונית ומכבדת. התפיסה מאחורי רצונם הייתה פשוטה: אם חיים ביחד ביום יום , גרים ביחד ונפגשים במרחב הציבורי ביפו אין סיבה שהחינוך יהיה נפרד. לכך, קיים וועד הורים לבית הספר וועד הורים לכל כיתה במטרת מעורבות וליווי לקבלת החלטות אשר יתקבלו בהקשר לתוכניות למידה, פרויקטים, פעילויות ועוד. צוות מנהל ושירותים בבית הספר בנוי שלכל שכבה יש רכז שכבה, יש רכזי שפה, רכז מתמטיקה, רכז הערכה, רכז פדגוגי. בנוסף, יש יועצת בבית הספר ושתי פסיכולוגיות אחת דוברת עברית ואחת דוברת ערבית, קיימים גם צוות סיועי תרפיסטים רגשיים, תרפיית מוזיקה ותרפיית גינון. זאת ועוד, קיימים גורמי חוץ כמו מדריכים למקצועות שונים, מדריכים למענה הוראה דיפרנציאלי ופרונטלי ומדרכים של עמותת יד ביד לקידום ושיפור מתן מענה לקיום דו לשוניות. ארגוני מורים של צוות בית הספר הוא הסתדרות המורים. 

רכיב המנגנונים: כמו שכתבתי לעיל קיים צוות רכזי שפות, רכזי מתמטיקה ורכזי צוות ייעוצי שמקים ישיבות צוות לפחות פעם בחודש. כלומר, ישיבות צוות כוללים תפיסת העבודה בצוות (קו "דו" כיתתי, קו שכבתי, צוות כללי) כנקודת המוצא להצלחה של הילדות-ים ושלנו, יחד עם הקול הייחודי של כל אחת. ישיבות צוות מטרתם עבודה מבוססת תכנון מערכי שיעור ומטרות למשל בהקשר לדגש על אוריינות – שטף קריאה, הבנת הנקרא, אוריינות דיגיטלית. לאחר כל ישיבה שולחים מייל מסודר לכל משתתפי הישיבה, לרכזים ולמנהלת, חשוב לי להבהיר שקיימת שיתוף פעולה רבה בין צוות המורים והנהלה. מתקיימת כל שנה השתלמות מוסדית אשר כל צוות בית הספר משתתף בה כמטרה לקידום ושיפור נושא אשר אנו בוחרים ומחליטים ביחד ללמוד ולקדם אותו. בנוסף, קיימים אירועים ייחודיים במיוחד בבית ספר דו לשוני בעקבות מורכבות הקהילה לדוגמה אירוע חנוכריסמס שבו בכל שנה אנו חוגגים חג החנוכה וחג כריסמס ביחד אשר מתלווים באירוע ייחודי שבו משתתפים גם הורי התלמידים, התכנים החינוכיים מתייחסים לשני הלאומים. "כשמדברים על יום העצמאות, אז מדברים על המושג עצמאות באופן כללי. ביום האדמה, מדברים על המושג אדמה כמשהו שיקר וחשוב. גם לימוד השואה מונגש יותר לילדים, ואינו נלמד, כמו בדור שהיה, באמצעות תמונות מרתיעות". גם התכנים נבנים יחד עם עמותת "יד ביד". מכאן ניתן לראות שקיימים אירועים רבים מיוחדים בבית הספר כך שאנו מתייחסים לכל המועדים המשותפים של הקהילה המעורבת. כמו כן, ניתן לראות בחברת הילדים שהמפגש היומיומי יוצר סובלנות. ילדים ערבים ויהודים, עשירים ועניים, נפגשים זה עם זה כדי לשחק גולות בחצר, ללמוד חשבון ומדעים ובאופן כללי להתקיים בתוך שיגרה של ילדים. ההפרדה שאנחנו כמבוגרים עושים סביב מרכיבי לאום, כסף או שפה, לא מתקיימת כשמבינים שילדים מעוניינים בסך הכל באותו דבר: "לצאת להפסקה ולשחק כדורגל יחד"

הרכיב האידיאולוגי : "כולנא יחד" פועל על בסיס אידיאולוגיה הומניסטית, שממנה נובעת תפיסת עולם המחייבת חיים משותפים ושוויוניים בין ערבים ליהודים, כולם אזרחי ישראל. על פי גישתנו בבית הספר, חובתה של החברה להכיל שוניות של פרטים וקבוצות, אף אם הם שרויים בקונפליקט היסטורי. לכן, אנו מקדמים מימוש של פדגוגיה שתוביל את התלמידים לחיים מלאים ואוטונומיים של הגשמה עצמית לצד הוגנות חברתית המבוססת על עושר תרבותי. בית הספר שלנו מוכר גם בשם בית הספר “יד ביד” שבו מחוברים לחברה הערבית ולחברה היהודית הסובבת אותם ונתמכים על-ידי המרחב הקהילתי הסובב אותם. החיים בבית הספר הדו-לשוני מהווים סדנת התנסות בחברה משותפת, הכוללת את כל המעגלים הקשורים בבית הספר – הנהלה, מחנכים, תלמידים, הורים, משפחות מורחבות וחברי קהילה נוספים המזדהים עם חשיבות החינוך המשותף ותומכים בו.החזון החינוכי של בית הספר ,"אני המאמין" - שאיפתנו היא שבוגר המסגרת החינוכית יהיה אדם רחב דעת, בעל מחויבות גבוהה לצדק, ערני ומעורב בחברה. בבסיס הפדגוגיה עומד חינוך הומניסטי דו-לשוני, אשר מבקש לכונן תשתית חינוכית וערכית לקיומה של חברה דמוקרטית המשותפת לאזרחים יהודים וערבים בישראל. החינוך בשתי השפות יחדיו מפתח בקרב השותפים בו שיח דיאלוגי המבוסס על שוֹנוּת תרבותית. חינוך דו-לשוני מלמד כל אחד מן הצדדים בדיאלוג את שפת הצד האחר ומעודד זיקה הדדית בין ערבים ליהודים. זיקה זו מעשירה את השיח האישי והחברתי. ביטויו הפדגוגי, המעשי והייצוגי, של החינוך הדו-לשוני מתגלם בנוכחותן השוויונית של השפות, ערבית ועברית, אשר מייצגות עולמות תרבות שונים. הוראה בשתי השפות, באחריותנו המשותפת שלנו כמחנכת ערבייה ומחנכת יהודייה בכיתות הלימוד, היא יישום מרכזי של מהות זו. תכניות הלימוד המיוחדות שנכתבות לצורך זה נארגות אל תוכני הליבה של משרד החינוך. הצדקת קיום מיפוי בית הספר ה"אני מאמין" וניתוחו בעקבות התייחסות למרכיבי המודל מסבירה שהחזון הוא התמונה העתידית של הארגון כאשר הוא במיטבו או מערכת של מטרות אידיאליות ברורות שהמנהיג רוצה שהארגון ישיג בעתיד. בית ספר כולנא יחד הכליל בהגדרת החזון ערכים משותפים לקהילת הדו לשוני שעל הארגון לשאוף אליהם. כי חזון ברור ומובן יוצר מתח ופער בין המצב האמיתי (המצוי) לבין המצב האידיאלי (הרצוי), פער שחברי הארגון מנסים לצמצם בעבודה משותפת. 

  רכיב הארגוני: בבית הספר מתייחסים לכל הארגונים בצורה בנויה ומסודרת. ארגון מערכת השעות בנויה על ידי המנהלת וסגניות בית הספר. ארגון מערכת כיתתית, מערכת אישית לכל מורה, מערכת תורנות בהפסקות. ניתן להרגיש שקיים סדר וארגון זמן לכל דבר בבית הספר שצוות המורים מודע אליו מראש לפחות שבוע לפני. כלומר, גם לארגון הדרכות שמקיימים צוות הנהלה, רכזים ומדריכים בונים מערכת מאורגנת מסודרת שמקבל אותה כל מורה שבוע מראש כדי שיהיה לו סדר וארגון במהלך כל השבוע. כמעט בכל חודש במיוחד בתקופת הקורנה מתקיימת לכל שכבה עם רכז השכבה ישיבה לבניית תכנית לימודים וארגון כיתות זהה לכל השכבה לחודשיים קדימה אשר מגישים אותה לרכזים ולצוות ההנהלה. 

הרכיב הפדגוגי:בבית הספר "כולנא יחד" שמים דגש על חינוך דיאלוגי-הומניסטי, כמו גם על חינוך יצירתי וסביבה ירוקה. אנחנו מקפידים על לימודי שתי השפות והתרבויות באופן שוויוני ופועלים על פי לוח שנה רב תרבותי, שמייצג את ימי החג של שלוש הדתות הגדולות. אנחנו מתייחסים ורואים קשר רב לסביבתם ולעיר בה הם נמצאים. עקרונות של חינוך מבוסס מקום מיושמים בהם בדרכים שונות – בלמידה על העיר יפו, במפגשים מקומיים ועוד. במרחב הבית ספר קיימת גינה קהילתית המטופחת על ידי ילדי הגנים והקהילה, ומתבצעת בה למידת טבע, סביבה ותרבות רציפה. צוותי המורים רואים חשיבות רבה בקשר עם המשפחות והקהילה. במהלך השנה נערכות פעילויות משותפות רבות, כמו יוזמות לטיפוח סביבת הגנים, מסיבות חגים, פעילויות שתילה וטבע בגינה הקהילתית, פסטיבל זית ותרבות שנתי, אפטאר קהילתי ועוד. בנוסף, כמו שכתבתי לעיל צוות הנהלה, מורים רכזים ועמותת יד ביד בונים, עובדים, מחדשים ומרעננים תכניות לימודים כל חודש כך שבונים תוכנית למידה לכל מקצוע ומערכי שיעור מתואמים לשכל השכבה. דרכי הוראה בבית הספר תומכת בעיקר בלמידה דיפרנציאלית כך שמלווה אותנו מדריכה חיצונית למענה ובניית שיעורים דיפרנציאלים שנותנים את המענה האישי לכל תלמיד.  כמו כן, מקיימים גם שיעורים פרונטליים להקניה קצרה של מקסימום 10 דקות לכל הכיתה ולאחר מכן מפזרים אותם לעבודה בקבוצות או זוגות. שיתוף הפעולה וחבר עוזר לחבר זאת גישה שאנו מאוד מעודדים אותה אצל התלמידים, כך שדרכה אנחנו מטמיעים אצל התלמידים את הידיעה כבוד לאחר. בנוסף לכך, אנחנו בונות עם רכזת הכלה תוכניות אישיות מותאמות לתלמידים מסוימים, מקיימים שיחות אישיות עם התלמידים, מפצלים ארבע פעמים בשבוע בשיעורי שפה לשפה ראשונה ושפה שנייה. מלמדים באמצעות משחק, באמצעות אתרים לימודים דיגיטליים, שיעורים מבוססי סדרה, שיעורים מבוססי ציר זמן, פודקאסט פעם בשבוע כמטרה לקדם את הבנת הנשמע, חשיפה ולמידה שני שירים בשתי שפות לאורך כל שבוע, שיעור מדוברת שבו דוברי עברית לומדים את השפה מדוברת של הערבית חוץ מהערבית הספרותית ועוד. חשיבות דרכי ההוראה בבית הספר שלנו היא העמקה לא "הספק חומר" שמטרתו דגש על אוריינות – שטף קריאה, הבנת הנקרא, אוריינות דיגיטלית. יתר על כך, דרכי הערכה וביקורת בית הספר באמצעות הערכות אמצע שנשארים אצל המורים כדי לעזור לנו לזהות את המצב שבו נמצא התלמיד כך שיכלול מתן משוב מילולי לתלמיד להערכה, קידום ושיפור. בית הספר "כולנא יחד" לא תומך בדרכי הערכה של מתן ציונים ומספרים כמותיים, לא תומכים בהערכה מסכמת אלה רק בהערכה מעצבת שבונה את התלמיד ומובילה אותו להצלחה. בנוסף לכך, תעודות סוף כל מחצית בנויות באמצעות מתן משוב מילולי לכל מקצוע שכותבים אותו התלמיד והמורה יחד, כך שהמטרה היא שהתלמיד ידע להעריך את עצמו.

המרחב והחומר: כמו שכתבתי לעיל בית הספר דו לשוני הוא חדש כך שהמבנה שלו יוצא דופן שהותאם למגרש משופע. כלומר, הוא אחד הייחודיים והמתוחכמים בעיר. החזית הפונה לרחוב נראית כבת קומה אחת בזכות המגרש השיפועי, שמאפשר למעשה לשלוש קומות המבנה להסתתר מתחת למפלס הכניסה. לצד החזית ניצב עץ ותיק מפואר, שריד לחורשה שהייתה במגרש לפני שנבנה (מידע שהכרתי בעקבות שיחה עם אב הבית על מבנה בית הספר). בבית הספר מאוישות כרגע 12 כיתות חוץ מהכיתות המעניקים טיפול רגשי, הספרייה, כיתות ספח בכל קומה וכיתת התעמלות, לצד הכיתות הרגילות יש בכל קומת כיתות שני חללים המשמשים כחללי למידה מיוחדים, פועל במקום מערך נרחב של כעשרה מטפלים בתחומי תנועה, מוזיקה, אומנויות ועוד. בנוסף, מצטרף מרכיב חדש ומרתק: הכיתות השקופות. למעשה קיימים כבר בתי הספר החדשים אבל בבית הספר כאן הן מקבלות ביטוי מיוחד: כיתות שקירותיהן הפונים אל פנים בית הספר הם שקופים שהתלמידים יכולים לצפות במי שעובר במסדרונות ובחללים המשותפים. וכך גם להיפך- מורה או מנהלת שעוברת במסדרון או ברחבה יכול לצפות בתלמידים. למשל אני במהלך השיעור מוציאה קבוצת תלמידים לעבוד על משימה מסוימת במרחב ומלמדת בכיתה תוך כדי שאני רואה אותם דרך הקיר השקוף. הקירות האלה מזמנים התבוננות קלה יותר בצד השני, אין בינינו חומות בטון והמרחבים הפנימיים אינם מעודדים הפרדה.הטופוגרפיה של המגרש שעליו נבנה הבית ספר סייעה גם היא ליצירת בית ספר מורכב עם חללי שהייה ולמידה מגוונים. המרחבים השונים מאפשרים לפצל ולהחליף כיתות, חלק מהשיעורים נלמדים בשפה הראשונה של כל תלמיד וחלק נלמדים יחד. הילדים הצעירים מצליחים לרוב ללמוד את השפה השנייה תוך שלושה חודשים. בנוסף קיימים שני מגרשים גדולים עם סככות מקורות לכדורגל וכדורסל, קיימות שתי גינות עם מתקנים לכיתות א' ו-ב', בנוסף קיימת במה גדולה בחצר בית הספר ופינת גינון לגידול צמחים.  משאבי הטכנולוגיה חדשנית ומתקדמת בבית הספר, קיימים יותר מ-100 מחשבים ניידים, קיים בכל כיתה מקרן מתקדם וחדשני, אפילו קיימים בכל כיתה חיישנים לכיבוי אורות הכיתה אם לא נמצא אף אחד בכיתה כדי לחסוך בחשמל. ניתן להרגיש ולראות את האסתטיקה בבניין בית הספר בעיקר מבחינת ניקיון כל בית הספר תמיד נקי ומצוחצח שכיף להסתובב בו בנעימות. 

, למדן, א. הוראה- למידה דיפרנציאלית, לקידום הכיתה הטרוגניתמעוף ומעשה, 1(תשנה) עמ'69-86יעקובזון, י. מטריצה לפרישת חזון: מודל לחשיבה מערכתית ולהטמעת חזון, אבני ראשה.לוין-רוזליס, מ' (2005). מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהול לשירות מערכת החינוך", בעריכת זהבה בן-עמי, הוצאת מכון מופ"ת, תשס"ו, 2005 עמ' 105-120סבר, ר. (1998 ) להתידד עם נתונים - נתוני הערכה כמשאב בית-ספרי וכמשאב עירוני, עיונים בחינוך, סדרה חדשה, כרך 3 מס' 1 , תשנ"ח, עמ' 9-52שלטון, ח וקימרון, ה, (2005). תהליכי הערכה ותרבות בית – ספרית כמנוף ללמידה. אאוריקה, 21, 6-13, אוקטובר 2005. כל המקורות השתמשנו או כקישור שהוספנו אותם להרחבה על הנושאים או בתוך ארבעת העבודות שהיה עלינו לעשות במהלך השנה.