חקר מקרה

חקר מקרה מורכב ממחקר של מקרה מסוים. מחקר יכול להתבצע באמצעות תצפית, איסוף נתונים, ראיונות, עבודת שדה, ניתוח מסמכים ועוד. בחקר במקרה המחקר נובע בעיקר מתוך גישה איכותנית. מקרה הינו תופעה פרטיקולארית או זירת אירוע כמו למשל ארגון, תכנית, אדם, אירוע, קבוצה/קהילה, הפועלים כמערכת דפוסים קבועים של התנהגויות ופעולות. מטרת חקר המקרה היא בדרך כלל לתאר, להסביר או להבין תהליכים אנושיים ולמצוא דפוסים של התנהגויות אנושיות. בדרך כלל שיטת המחקר היא אינדוקטיבית- הסקה מהפרט אל הכלל. ישנם שלושה טיפוסים של חקר מקרה: (א) מקרה קולקטיבי שבו חוקרים אוסף של מקרים (ב) מקרה אינסטרומנטאלי שבו במחקר משמש כלי כדי להגיע לידי הכללה (ג) מקרה אינטרינזי שבו המטרה היא ממוקדת למקרה מסוים כמוקד. למרות שהשימוש בשיטה זו נפוץ במחקר של ארגונים היא סובלת מביקורת כמו למשל שלא ניתן לפתח תיאוריטיזציה שלה, קשה לנבות תוצאות אחרות על פי חקר מקרה, קשה לצאת ממנו לידי הכללות חברתיות רחבות וכן היא נוטה להתעלם מגורמים סיבתיים וחיצוניים למקרה.