גישות פילוסופיות בחינוך

נאורות=השכלהתקופת הנאורות מדברת על הרציונאליות , הרצון שהקדמה תבוא מחשיבה הגיונית.זוהי תקופה שמתחילה לבסס את האמון בפרט , לכוון אותו לעצמאות רוחנית כלפי היכולות שלו , להאמין שיש לו את הכלים לחשוב ולהחליט על דרכו באופן עצמאי . ''הנאורות היא עזיבתו של האדם את חוסר הבגרות שגרם לעצמו תור התבונה משמע שהאדם הגיע לבגרות'' בנוסף תקופה זו יצרה את הבסיס שהביאה לזכויות האדם, (כמו חופש דיבור, התאגדות ועוד ) ודמוקרטיה .תקופת הנאורות זוהי תקופה אופטימית ומתקדמת מבחינת שימוש של חומרים מודפסים , זוהי תחילת העיתונות , ערים שהיו בהם אנציקלופדיה שאפשרה לציבור לקרוא וללמוד , מעבר לתפיסה ההומניסטית הנאורות התפתחה בתפיסת החינוך בהתאם לטבע .בנוסף קיים פיתוח מונחים היסודות לשיטה המדעית , כדוגמא נותנים את הדת מול חופש המחשבה והפילוסופיה , מקצינים את הנושא והשימוש בו  עד כדי כך שהתקופה היא הבסיס לחזרה של חילוניות .

פאסטלוצ'י היה אחד הפילוסופים שהאמין בספרו של רוסו '' אמיל '' והוא בעצם סולל את הדרך ליישום העקרונות , אך בניגוד לרוסו הוא מצדד בחינוך הילד בתוך החברה , רואה במשפחה כמקום מרכזי לחינוך ולוקח על עצמו לחינוך ילדים משכבות ומעמדות שונים . הוא בא והכניס לעבודת החינוך יסודות פסיכולוגים חדשים , עיצב דרכי הוראה חדשניים , גיבש דרך פעולה של '' הסתכלות '' , הדגיש את חשיבותו של החקר והניסוי ,הניע למתן הזדמנויות חינוכיות שוות והניח את היסודות הראשונים למדע החינוך . פאסטלוצ'י הושפע גם מהגיותיו של גון לוק והאמין שיסודה של החברה האנושית היא על ידי החושים ומכאן בא עיבוד החומר על ידי החשיבה . גם הוא ,כמו פילוסופים אחרים, האמין בחינוך בהתאם לטבע וטען שתפקיד החינוך הוא לעזור לילד להוציא לידי מימוש את הייחודיות שלו והכישרונות שטבועים בו .הוא סבר שהדרך ללמוד היא באמצעות הראש , הידיים והלב , הוא האמין שחינוך הוא הפתרון המושלם לכל דבר גם למניעת עבריינות .פאסטלוצ'י שם דגש על חשיבות המחנך וטען כי למחנך הכח לשנות את העולם .מטרות החינוך שלו היו על ידי אושר , פיתוח אישיות הרמונית וסיוע בהתאמת הילד לחיים , דרכי ההוראה צריכות להתחשב ביכולת הילד ובצרכיו הפסיכולוגים .

תורתו החינוכית של רוסו מתבססת באמצעות ספרו אשר מתאר בו את תהליך החינוך לילד בשם '' אמיל '' ובאמצעות תיאור זה הוא מביא את תפיסתו הרחבה לגבי איך צריך להראות החינוך שמטרתו הסופית היא ליצור אדם חדש , שונה מהאדם הקיים בתקופה שלו , אחת המטרות של ספר זה הוא גם בעצם לגרום לכך שהמלל יעורר את המחשבה .רוסו טוען שאנשים נוהגים לעשות מה שהחברה מצפה מהם לעשות ושוכחים לבדוק ולחפש מה מתאים להם ולכן חיפש דרך לבנות את האישיות העמוקה של האדם , אישיות שמתבססת באופן עצמאי, ליצור אדם טבעי שגדל לפי הטבע שלו , היכולות שלו והפוטנציאל שלו . התאוריה שלו הייתה הפוכה מהמקובל והיא מעוררת סערה גדולה , הוא רוצה שכל אחד באופן אותנטי יגדל את הילד לפי איך שמתאים לו ובך התמקד . הוא שימש מורה דרך להרבה פילוסופים שבאו אחריו והאמינו בדרכו ובחשיבתו , הספר היה כתוב בצורה מעורפלת מאוד כך שכל פילוסוף שבא אחריו לקח את הספר לכיוון שלו וכאן ניתן לראות שהמטרה שלו מתממשת .החינוך של רוסו מתחלק לארבעה חלקים :1.    מינקות עד גיל 5 - התפתחות באופן טבעי .2.    מגיל 5-12 – למנוע מהילד השפעה מזיקה – לקחת את הילד רחוק מהחברה , בחיק הטבע ושם המורה עם התלמיד באופן פרטני , מלווה, מחנך ומלמד אותו . 3.    שלב התבגרות , 13-15 – כאן נכנס לימוד הקוגניטיבי והרצון של המחנך באוטנטיות של התלמיד , שזה הבסיס לדגם החדש של האדם המפתח חשיבה עצמאית וייחודיות .4.    שלב הבחרות – 15-20 : כאן התלמיד חוזר לחברה כבר אדם חדש , עם הייחודיות שלו , מלומד יותר יודע מהי הכרת החירות אך גם יודע שלפעמים הוא יאלץ לוותר על חירותו לטובת החברה .בפרק החמישי בספר '' אמיל'' רוסו מדבר על החינוך אך הפעם של הנערה סופיה (בת זוגתו של אמיל) , שם הוא תיאר וחשב שגברים הם טובים מנשים וטוען שנקודת המוצא של האישה היא צריכה להיות הגבר .רוסו טוען שעל מנת להצליח בחינוך הילד אין להרבות בפקודות אך לדרוש לבצע את הפקודות שיש ללא הסבר עליהם , אין לפנק את הילד או להיכנע לבכי אך יש להרבות בשמחה בילדות .הילד יגיע להכרת העולם ע'יי עבודה עצמית ממשית ולא על ידי ספרים .

משמש מורה פרטי בפרטים של אנשים, טוען שהכי טוב וחשוב ללמד ילד בחינוך ביתי ולא בבית הספר, חברת הילדים לדעתו היא לא בונה אלא הורסת.לוק סבר כי יש לחנך את הילד בעזרת שלושה רכיבים: פיתוח גוף בריא, יצירת אישיות טובה ובחירה נכונה וטובה בתוכנית לימודים.בנוסף , כתב בית ספר שמדבר על החינוך ובית ספר נוסף שמדבר על שכלו של האדם ,הוא טוען שהילד נולד, השכל שלו tabula rasa (לוח חלק) ואינו מכיל רעיונות ופוטנציאל וכל מה שמקבל הוא מקבל מן הסביבה ומן החינוך של המבוגרים שסביב הילד, ההשפעות שכמעט לא ניתן לחוש על הילדים הרכים מביא לתוצאות חשובות אך קל להפנים את ההשפעות, חשוב לציין שהשפעות על גיבוש אישיות הילד בגיל הרך משמעותיות יותר מאשר כאשר הוא מתבגר .הילד צריך להתנסות בגיבוש של החישבה והרציונל לכן לוק בונה תיאוריה מאוד מסודרת של איך צריך לחנך את הילד. באמצעות להביא אותו לרכישת מידות טובות, וזה היסוד לאושר (נשמה בריאה בגוף בריא). הלימוד צריך להיעשות בצורה מהנה ומושכת = משחקים בניגוד לשינון לפי טענת לוק. כללים ומטרות ללימודים על פי לוק :צריך לתרגל את הערכים, המידות, וחינוך מוסרי (אופי האדם חשוב מידיעותיו).רכישת חוכמת חיים – איך להתנהל בחיים רכישת השכלה- כל אחד רוכש השכלה על ידי המעמד שלו, איך משתלב בקבוצה שאליה הוא שייך. הלימודים היסודיים ילמדו בשפת האם.יש להקפיד על כבוד הילד ולנהוג בו בדרכי נועם. מטרת החינוך להכשיר את התלמיד למילוי תפקידו בחברה.

כומר ומחנך שהקדים בשנים את התפיסות החינוכיות שהיו מקובלות בתקופתו . הגה, פרסם וביצע בקהילות שונות פרויקט גדול שבבסיסה ההחלטה שיש צורך לדעת איך ללמד ועל מנת לעזור למורים בכך הוא כתב את הספר שלו '' הדידקטיקה הגדולה '' ושם נותן מענה והסברים. ספר זה מבטא את החינוך שלו בהתאם לטבע . קומניוס מדבר על הבסיס הפסיכולוגי של שיטות ההוראה ועל הצורך בהסדרת תכנית לימודים מובנית ומקובלת המקשרת בין מוסדי חינוך השונים על מנת ליצור מחקר בינלאומי בתחום החינוך בעיקר ,כדי שיהיה מדד מדיני ולשם כך הגה בנוסף רעיון להקים קולג' אוניברסלי ששם יוכלו להגיע ממדינות שונות ללמוד ולהפיץ את החכמה לכולם .קומניוס טען שלושה דברים עיקרים :1.    בית ספר צריך להיות מיועד לכולם ולא רק לבעלי היכולת , זהו עניין שמוטל על ההורים והקהילה להקים את בתי ספר אלו .2.    השאיפה שלו הייתה שהתלמידים ילמדו בבית הספר היסודי לקרוא ולכתוב בשפת האם שלהם , יש לציין שזהו חידוש מאוד גדול.3.    טען שיש צורך לספק לילדים ספרים שיהיו נעימים ומושכים לקריאה ולכן הוציא למענם את הספר '' העולם המצויר '' דבר נוסף וחשוב שקומניוס מזכיר הוא את בעלי המוגבלות , הוא אומר שיש צורך לשפר על מצבם מבחינה לימודים לכל אורך החיים – מהגן ועד לאוניברסיטה.

קאנט טען כי חוסר בגרותו של האדם הוא חוסר היכולת להשתמש בחשיבה ללא הדרכה של האחר.קאנט האמין בפיתוח חשיבה עצמאית – '' אמץ את האומץ להשתמש בשכלך'' זאת אומרת : היה אמיץ להשתמש בחשיבה האישית שלך ולא בחשיבה של אחרים . אנשים צריכים להסתכל סביבם ולחשוב באופן עצמאי על מה שהם רואים ולקשר את זה לדרכם .בנוסף , הוא שם דגש על הדת שצריכה להיות קשורה למצפון המוסרי שלנו על מנת שלא תהפוך לאמונה טפלה ומזכיר את '' רעיון האלוהות'' שזה בעצם רעיון גדול ולכן אסור להשתמש בו כל הזמן.

תקופת משנה האחרונה בעידן החדש, מודרניזם זה שם של תקופה ותפיסה פילוסופית.התפיסה המודרנית נבעה מרעיון שמה ש"אמיתי" חשוב יותר מהתחושות ומהסובייקטיבי.המושג פוזיטיביזם - האמונה כי הטבע פתוח לחקירה מסודרת ואובייקטיבית מלאה של האדם, המתבססת על מה שנראה בעין וניתן להוכיחו באופן וודאי. כלומר היא הדרך לגלות את האמת.בפילוסופיה ובחינוך התנועות הרציונליסטיות והפוזיטיביסטיות ביססו את העליונות של ההיגיון והשיטה..ראה בהתקדמות מתמדת, הכרת הטבע, הכרת האדם, החבר, הדרך הנכונה מבחינה חברתית .ההתקדמות המתמדת היא חלק מהחתירה לאבר האמת.התפתחה מהמחצית השנייה של מאה ה-19 ונבעה מההנחה כי צורות "מסורתיות" של האמנות, הספרות, הארגון החברתי וחיי היום-יום נעשו מיושנים, ולפיכך יש צורך להיפטר מצורות אלה ולהמציא את התרבות מחדש. המודרניזם תמך ברעיון שבכל היבט של הקיום, מפילוסופיה ועד לכלכלה, המטרה היא למצוא את הדברים המונעים התקדמות, ולהחליף אותם בדרכים חדשות, ולפיכך טובות יותר. צמיחתה של התנועה המודרנית היא בטענה על בני האדם לשנות את ראיית העולם שלהם על מנת להבין כי "מה שחדש הוא גם טוב ויפה". משנות ה־70 של המאה ה-19 ואילך התחזקה המגמה שטענה כי ניתן לראות בהיסטוריה ובתרבות התקדמות מתמדת וכי ההתקדמות מחויבת מבחינה פנימית. שני הוגים מיוחדים שקידמו את המודרניזם בתחום הביולוגיה ומדעי המדינה זה דרוין ומרקס. שוברי המוסכמות שקידמו את המודרניזם .דרווין (1809-1882)בביולוגיה מרקס (1818-1883)במדע המדינה.

רופא, סופר ומחנך יליד בעיר ורשה שבפולין בן למשפחה יהודית עשירה ומתבוללת. במהלך לימודי-רפואה, במחלקת הילדים של בית החולים, נפגש עם מצוקות ילדי העוני. ומכך הקים שני בתים יתומים : יהודי ופולני.ניהל את בית היתומים היהודי, יחד עם סטפה וילצ'ינסקה כ-30 שנה .פיתח גישה חינוכית מהפכנית שהתרכזה באהבה לילד, בכבוד הילד ובזכויותיו. בתי היתומים שהקים היו מבוססים על שלטון עצמי של הילדים ועל שוויון בין התלמידים.זכויות התלמידים כללו גם את האפשרות להתלונן על המורים, וגם להתלונן על מעשי תוקפנות של ילדים אחרים. והילד זכאי ליחס טוב, כבוד.התלונות היו מוגשות אחת לשבוע לחמישה שופטים, שנבחרו על-ידי התלמידים וכללו גם מחנך אחד. שופטים אלה דנו בתלונות ובתביעות על-פי "ספר החוקים" שחיבר יאנוש קורצ'אק. קורצ'אק שימש כמרצה במכון היהודי למורים בוורשה ובאוניברסיטה החופשית של פולין והגיש שידורי רדיו בנושאי חינוך.  שני ספרי עיון שכתב בנושאי חינוך ילדים הם: "כיצד לאהוב ילדים" ו"זכותו של הילד לכבוד". קורצ'אק חיבר את האמנה הראשונה של זכויות הילד (כל ילד!) ובין הזכויות היו: הזכות לאהבה, כבוד ותנאים אופטימלים לגדול ולהתפתח, הזכות לחיות את ההווה (ולא להיות נדחף לממש שאיפות עתידיות של אחרים), הזכות להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול, הזכות לשמור סוד, לשקר / לרמות / או לגנוב אבל רק פעם אחת, לצפות שיכבדו את הרכוש שלך ולקבל חינוך. על פי האמנה של קורצ'אק מותר לילד להתנגד לקבל חינוך שנוגד את השקפת עולמו, למחות על חוסר צדק ולקבל משפט הוגן בבית משפט של ילדים. לכל ילד יש את הזכות שיכבדו את הצער שלו, הזכות לתקשר עם אלוהיו והזכות למות בטרם עת. 

הוא פילוסוף, פסיכולוג ואיש חינוך אמריקאי. דיואי היה נטורליסט.הפילוסופיה בעיני דיואי היא משימה אנושית החייבת להישפט במונחים של השפעה תרבותית וחברתית. והוא נחשב לאחד ממייסדי אסכולה פילוסופית הקרויה פרגמטיזם.דיואי טען כי החינוך הוא תהליך מתמיד של גדילה שכלית, רגשית ומוסרית השלובות זו בזו.לפי דיואי הדגש בחינוך צריך להיות על הרחבת האינטלקט, פיתוח כישורי פתרון בעיות וחשיבה יצירתית – לא על זכירה של תוכן השיעורים. החינוך המוסרי, תורת המידות, הוא חלק בלתי נפרד ממשנתו החינוכית של דיואיהפילוסופיה החינוכית של דיואי היא חלק בלתי-נפרד מהגותו החברתית.לחנך ילד על-ידי שעבודו לתרגילים סטנדרטיים בשלושת העיקרים, שהם: קריאה, כתיבה וחשבון, משמע לפתור בעיות "מלמעלה למטה". חינוך חייב להתחיל "מלמטה", לשם כך עליו לסגל את עצמו לבעיות הממשיות, כפי שהן רובצות על הילד ולחנכו על-ידי כך שיאמנו אותו: להמציא היפותזות, להסיק את המסקנות הנובעות מהן ולבדקן בתוך המעש הממשי.דיואי ראה את המחשבה ואת היווצרותה כתהליך חברתי, ושהחינוך צריך להתמקד במה שהילד מרגיש בתורת בעיה ממשית, בניגוד למה שהמחנך רואה כאמת ויציב.דיואי פרץ דרך בפסיכולוגיה פונקציונליסטית (מעשית) והיה מוביל של התנועה הפרוגרסיבית בחינוך אמריקאי במחצית הראשונה של המאה ה-20.

פרנקל היה פסיכיאטר, בן למשפחה אמידה ומשכילה.קיבל ב-1930 תואר דוקטור ברפואה והתמחה בנוירולוגיה ובפסיכיאטריה.היה סופר יהודי, והקים מרכזי סיוע לבני נוער בווינה, בכדי להציל את היהודים.בשנת 1959 יצא לאור ספרו ״האדם מחפש משמעות״, בספר הוא מראה כיצד השיטה שלו באה לידי ביטוי מתוך ניסיונו האישי כאסיר במחנה ריכוז.ויקטור מאשים את החינוך הרדוקציונטי (שיחזור). החינוך חוזר על עצמו לא רואה את הפרט ולא מצמיח וטוען כי צריך לשדרוג את החינוך ולכוון את הפרט למשמעות ייחודית בחייו ופיתוח מצפונו האישי.

איש חינוך ופילוסוף, מחנך ברזילאי ותיאורטיקן של החינוך התפרסם בזכות עבודתו בתחום החינוך העממי. בעל השכלה משפטית, לצידה למד פילוסופיה ופסיכולוגיה של השפה.מציע להעלות את המודעות הביקורתית מהגיל הרך ולחנך תוך כדי ביקורת על הקיים עם כוח לשנות את המציאות.מאמין שדמוקרטיה צריכה להפוך לדרך חיים לפני שתהפוך לצורה פוליטית.•       במהלך עבודתו פגש בעוני ואנאלפביתיזם והחל לעצב את מה שנחשב כפדגוגיה של השחרור.•       במסגרת פרויקט שניהל בשנת 1962, 300 פועלים בתעשיית קנה הסוכר רכשו את הקריאה ואת הכתיבה תוך 45 ימים. ההצלחה הזאת הובילה להקמת פרויקטים רבים שפעלו לפי שיטתו (מניפה) ברחבי ברזיל. הפדגוגיה הביקורתית, אותה עיצב פררה, טוענת:א.    כי אין אפשרות לקדם שכבות חלשות בעזרת החינוך כל עוד הן בעלות דימוי עצמי ירוד. והסיכוי לשנות את מצבם הוא לשנות את הדימוי העצמי היורד, ואם רוצים שבאמת אנשים שנמצאו בשולי החברה יגיעו למרכז החברה צריך לחנך את הילדים שלהם להכיר בערך עצמם בשוויון הערך להילחם על החירות שלהם .ב.     הוא מכונה "חינוך בנקאי" כי המורים מתנהגים כפקידי בנק המפקידים ידע בראשיהם של התלמידים ומבקש להפסיק אותו.על החינוך להיות מבוסס על דיאלוג שוויוני בין מורה לתלמידיו  הוא מכונה "חינוך בנקאי" כי המורים מתנהגים כפקידי בנק המפקידים ידע בראשיהם של התלמידים.ג.     למנוע את המילים הריקות שאין להם ממשמעות בין המורה לבין תלמידיו ד.     המורים אינם מפעילים את התלמידים, לא מעוררים את חשיבתם ועל-ידי כך משאירים אותם פסיביים שהאקטיביות המדומה היחידה מתבטאת בפעולת השינון.המשנה החינוכית של פררה דומה לזו של אריך פרום והיא מניחה כי: החיים הם תהליך של התפתחות שאינו ניתן לשליטה חמורה וניבוי מדויק. ובמהלכם ניתן להשפיע על אחרים באמצעות כוחות החיים כמו: אהבה, תקשורת, זיקה, דוגמה אישית וכדומה.הדיאלוג עומד במרכז שיטתו החינוכית של פררה. ולדיאלוג שני ממדים: מחשבה ופעולה . בצירוף של מחשבה ופעולה קיימת יכולת של שינוי העולם בכוחן של מילים. מספר תכונות הכרחיות לקיום הדיאלוג: •       אמונה - האמונה באדם . •       אהבה – הכוללת מחויבות לפעול למען שחרור, מחויבות למהפכה. •       ענווה – אי-התנשאות. •       תקווה - העדר תקווה גוזר שתיקה. וכשיש שתיקה אין דו שיח.ההוראה היא הלמידה והמורה צריך להניע את הלומד ללמוד בעצמו בשיתוף פעולה עם המורה, זאת המטרה של החינוך הביקורתי. ללא השימוש בספרי הלימוד המקובלים.פררה טוען: "אנו יודעים שלא החינוך הוא המעצב את החברה. להפך החברה היא המעצבת את החינוך, בהתאם לאינטרסים של אלה שהעוצמה בידיהם. ואם אלה פני הדברים, אין אנו יכולים לצפות מן החינוך שיהיה המנוף לשינוי אלה שבידיהם הבעלות על העוצמה. יהיה זה נאיבי לדרוש מהמעמד השליט שינהיג סוג של חינוך היכול לפעול נגדו. אילו הניחו לחינוך שלנו להתממש ללא פיקוח הממסד, הוא היה מציק ללא הרף לבעלי העוצמה והשליטה. אבל מוסדות השלטון אינם מניחים לו לנפשו. הם פוקחים עליוהחינוך הביקורתי או החינוך המשחרר חושף את האידיאולוגיות השולטות ואת המציאות באופן ביקורתי. 

תחילת תקופת הרנסנס מתקיימת בעצירת התפשטות האסלאם בספרד . משמעות הרנסנס הוא לידה מחדש , זוהי תקופה שבעצם מסמנת את סופה של ימי הביניים ויש לה מקום כתקופת משנה בתוך העת החדשה . השפעותיה העיקריות היו על עולם האומנות . בתקופה זו פעלו אדריכלים , ציירים ופסלים ששניים מהם היו לאנורדו דה וינצ'י ומיכאל אנגלו אשר היו המקור למונח '' איש הרנסנס'' .מאפייני הרנסנס נזרעו עוד בתקופת ימי הביניים ומאז לאט לאט החל השינוי שמעביר את המדינות השונות מתקופת הביניים לתקופת הרנסנס .ישנם שלושה מהפכות גדולות שאפיינו את תקופה הרנסנס והשפיעו על החינוך  :מהפכה טכנולוגית – הדפוס , מהפכה תרבותית- ההומניזם והמהפכה הדתית-הרפורמציה.  מטרת תנועת הרנסנס הייתה ניסיון של אינטלקטואלים שעמדו בראשה כדי לחקור ולשפר את העולם באמצעות החייאת רעיונות מתקופת העת העתיקה, תוך כדי פיתוח רעיונות וגישות חדשות למחשבה. תקופת הרנסנס הייתה התקופה הראשונה שהוכרה בזמן אמת כעידן בפני עצמו , כולל השם שנבע מהאליטה בתקופה זו, מהפכת הדפוס של הנייר והצורך שלו נוצר מגורמים חברתיים, תרבותיים, דתיים ופוליטיים.

מונטיין מעביר ביקורת על החברה וטוען שהיא מכריחה אותנו ללמוד מחשבות של אחרים על ידי ספרים . לדעתו , לפני שאנו קוראים ספר חשוב להבין עם עצמנו מה דעתנו בנושא והאם האמונה שלנו קשורה לנושא זה ואם לא אין צורך לקרוא אותו , הוא בעצם סומך על תבונתו הטבעית של האדם ללא דעות קדומות ואומר שספר הלימוד החשוב ביותר זהו העולם. מונטיין מאמין בלימוד פרטני , הוא טוען שזו הוראה יעילה יותר מאשר בקבוצה מסיבה שכולנו שונים ויש צורך להתאים כל דוגמא לפרט .הוא מציג עצמו כאדם קליל שדוגל בחוש הומור וכך גם מטבל את הכתיבה שלו ומלמד לא לקחת את הדברים יותר מדי ברצינות , לדעתו המדד היחיד לחשיבותו של נושא בעיני הפרט הוא מידת הרלוונטיות שלו לחייו , אם אין רלוונטיות אין למה להתאמץ .הוא האמין בחינוך לספקנות ומעודד לפתיחות , הקשבה וקבלה דעות של אחרים – אתה לא חייב לקבל ולהשתכנע אבל כן להיות פתוח להקשבה.מונטיין מדבר גם על המורים ואומר שהם צריכים להימנע מלמד את דעותיהם ולתת אלטרנטיבות אחרות.

אבי הפילוסופיה המודרנית.רנה דקארט שם דגש בחינוך על הטלת ספק וטוען שזה הדבר היחיד שוודאי, ולכן, הוא משתמש בשיטה שנקראת '' ספקנות מתודולוגית'' ,אדם מתפתח ולומד כאשר הוא מטיל ספק בדברים , הכח שמניע חקירת נושאים שונים הוא הטלת הספק בדבר .רנה מעודד את הביקורת וטוען שאדם צריך לבחון את הדברים באופן תמידי ולגלות על מה ניתן להטיל ספק ועל מה לא .רנה מסביר את דרכו לפתירת בעיות וטוען שהדרך הטובה ביותר היא לחלק את הבעיות לחלקים פשוטים וכך בעצם לעבור מן הפשוט והקל אל המורכב והמסובך . הוא מחזק ואומר שחלוקה זו תורמת לנו בפתירת הבעיות באופן נינוח יותר.דקארט האמין שחינוך לחשיבה ולאמת צריך להיות מהגיל הרך , הוא לא סמך רק על החכמה והכישורים שהאדם נולד איתם .הוא נורא האמין בקריאת ספרים ועודד את זה בקרב הנוער . דבר נוסף שהוא האמין בו זה חוקים , אך סבר שלא צריך הרבה , מעט חוקים לא נוקשים אך ברורים שניתן לאכוף אותם ולקבוע אותם במסגרת החינוך .