פנים רבות לקונסטרוקטיביזם

ידע והבנה כנרכשים באופן פעיל. במקום למידה בהקשה וביצוע תרגילים הלומדים פעילים: דנים, מתווכחים, חוקרים ולוקחים עמדה.לדוגמה על מנת לאפשר ללומדים להיות פעילים בלמידה על יצירה של לומדות, בהצגת לומדות קיימות לאפשר דיון פעיל בכיתה על איך ניתן לשפר ומה רצוי לשמר.

ידע והבנה כבנויים חברתית. ידע והבנה הם חברתיים במידה רבה, הידע לא נבנה בצורה אינדיבידואלית אלא חברתית תוך דיאלוג עם אחרים.לדוגמה: על מנת לאפשר ללומדים ללמוד מחברי הכיתה מתן מטלות בצוותים כך שתהיה למידה חברתית. בדרך זו ניתן יהיה לדון ולחשוב מה עדיף מה רצוי וכיצד לבצע על ידי ביטויו האישי של כל אחד.

ידע והבנה כנוצרים מחדש. הלומדים צריכים ליצור בעצמם או ליצור מחדש את הידע.לדוגמה: בלמידה על תכנים המאפשרים התנסות עצמית כך שמתוך ההתנסות האדם לומד. כאשר נלמדו עקרונות לכתיבה לרשת ניתן ללומדים לבחון את העקרונות באתרים ממשלתיים לבחינה האם העקרונות באים לידי ביטוי או לא ומה דעתם על כך.

מעורבות פעילה בלמידה עשויה להוביל לזכירה ולהבנה טובות יותר ולשימוש פעיל יותר בידע.במעורבות של תלמידים בתהליכי גילוי או גילוי מחדש, הדבר מעניק להם אנרגיה ומביא להבנה עמוקה יותר.

למידה קונסטרוקטיביסטית מאפשרת לבנות או לבנות מחדש את משמעות הדברים לכן נכון לארגן את הלמידה באופן שישקף מציאות זו.

הידע הבלתי-פעיל נמצא בשכלנו אך לא בשימוש פעיל ביום יום. נוהגים לעשות שימוש בידע זה רק במקרים ספציפיים כאשר מתעורר גירוי מסוים. אסטרטגיה אחת ללמידה מסוג זה היא להעסיק את הלומדים בפתרון בעיות פעיל תוך שימוש בידע היוצר קשר עם עולמם.דוגמה לכך ניתן לראות בלמידת קורסים בסיסיים. קורס סוציולוגיה מהווה ידע בסיסי בהבנת החברה אך לא נעשה בידע זה שימוש פעיל. ניתן לתת לסטודנטים לטל"מ ללמוד את קורס הסוציולוגיה על ידי הבנת הקשרים החברתיים המתקיימים בעת למידה א-סינכרונית.

הידע הטקסי הוא בעל אופי שגרתי וחסר משמעות למדי. ידע טקסי הוא כחלק מטקס חברתי או אישי כלומר השגרה שאנו מפעילים כאשר אנו מנסים להגיע לתוצאה מסוימת בסיטואציה כלשהי. הידע הטקסי זקוק במידה רבה למשמעות והוא יכול להיות בלתי פעיל וטקסי כאחד. למשל מורה יכולה לערב את התלמידים בקירה של סיפור, ידע היסטורי או מחלוקת המעניקים משמעות לפיסה של ידע טקסי. "קולומבוס גילה את אמריקה ב 1492, מה עוד קרה בעולם בתקופה זו?".

ידע מסוג זה מוכר לנו במקצועות המתמטיקה והמדעים, למרות שניתן להתקל בו דברים בכל תחום אחר.לדוגמא:ישנם לומדים המתקשים לקבל שעצם בתנועה ימשיך לנוע באותו קצב ובאותו כיוון אלא אם כן כוח כלשהו, כגון חיכוך או כבידה, ימנע זאת ממנו. הם מתקשים להאמין שעצמים כבדים יחסית נופלים באותו קצב כעצמים קלים יותר, אם אין מביאים בחשבון את התנגדות האוויר.עידוד ידע זה יכול לבוא לידי ביטוי ע"י כך שהמורה יכול להציג את העקרונות באופן ישיר ולבקש מן הלומדים לבחון אותם ולהשתמש בהם כדי לפרש תופעות באורח פעיל וחוקר.

ידע זר הוא ידע שמקורו בנקודת השקפה המתנגשת עם ההשקפה שלנו. לעתים קורה שהלומד אינו מזהה את הידע כזר. תגובה קונסטרוקטיביסטית לידע זר: ניתן להביא הלומדים להכרה בקיומן של נקודות השקפה חלופיות כאשר מבקשים מהם לזהותן ולפרטן. למשל עידוד לדיונים משווים ומנגדים הממפים את נקודות ההשקפה השונות זו ביחס לזו. גישה נוספת היא לטפח פעילויות של משחק תפקידים הדורשות מתלמידים להיכנס למסגרות חשיבה ולהלכי רוח שונים מאלה שלהם.

הקונסטרוקטיביזם הוא רעיון אך אינו אידאולוגי אלא פרגמטי. הוא משל לארגז כילים לפתרון בעיות למידה. כאשר נתקלים בידע בעייתי משתמשים בתגובות קונסטורוקטיביסטיות ולא בתוך בועה. אם גישה מסויימת לא פותרת בעיה - ננסה גישה אחרת.למידה פעילה חברתית ויצירתית יכלה לבוא לידי ביטוי בהתאם לנסיבות. למידה פעילה זה המכנה המשותף!

טכניקות קונסטרוקטיביסטיות דורשות לעיתים קרובות זמן רב יותר מאשר פרקטיקות חנוך מסורתיות.לעיתים לומדים מתעקשים לגלות את העקרונות הלא נכונים כאשר מבקשים מלומדים לגלות או לגלות מחדש.התנסויות קונסטרוקטיביסטיות עשויות להציב בפני הלומדים דרישות קוגניטיביות ולא כל הלומדים מגיבים היטב לאתגר.טכניקות קונסטרוקטיביסטיות עשויות אפילו להיראות מניפולטיביות ומוליכות שולל. "מדוע שלא תאמר לי פשוט מה אתה רוצה שאדע במקום לעשות מזה סוד גדול? " היא שאלה שיש בה לפעמים היגיון.