גישות פילוסופיות

ג'ון לוק-חינוך בעידן ההשכלה: פילוסוף אנגלי – התמחה במדעים כולל רפואה ; עסק בתורת המדינה\פרסם ברמה מחשבות הנוגעות לחינוך\בספר נוסף 1690 "שכל האדם" טען: כל אדם בעת הולדתו בחינת לוח חלק –אינו מכיל רעיונות טבועים.\ההשפעות הקטנות שכמעט ולא ניתן לחוש על ילדינו הרכים מניבות תוצאות חשובות מאוד ולאורך ימים\המטרות לחינוך: מידה טובה היא יסוד האושר (תרגול\חינוך מוסרי) אימון השכל- לימוד צריך להיעשות בצורה מהנה\רכישת חוכמת חיים\רכישת השכלה –התמקדות על מקצועות מועילים\למידת נימוסים והתנהגות ראויה\ הוא אחד המניחים לליברליזם ; הוא סבר שלכל אדם יש 4 זכויות :\החופש \.ביטחון הקניין \. ביטחון החיים \זכות להתנגדות לשלטון

רוסו עסק בפילוסופיה של החינוך, ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך של ילדים בגישה טבעית. הוא תרם לתחום המוזיקה הן כתאורטיקן והן כמלחין. במבוא לספרו "אמיל" מעלה רוסו את השקפתו הנוגעת להשפעה ההרסנית של התרבות על התפתחות האדם, חינוכו של אמיל מבוסס על אהבה ומוסר טבעי .רוסו הטיף לחינוכו של "אדם טבעי":אדם אשר מגיל צעיר יונח לו לגדול לפי נטיותיו, רצונותיו ויכולתו. תורתו החינוכית מרוכזת בספרו "אמיל או על החינוך" רומן אוטופי- פילוסופי-תרבותי בכיכובם של אמיל-התלמיד; רוסו-המורה; סופיה-רעיה לעתיד.ב"אמיל" דן רוסו בסוגיית חינוכו של ילד דמיוני ששמו אמיל ובמטרה הראשית שהיא להפוך אותו מילד לאזרח ראוי בחברה אנושית

רנה דקארט הוא התעניין בתחום המתמטיקה ; צרפתי \הוא נותן את העקרונות הבסיסיים הרציונליזם ; מוביל להתפתחות המדע. \מחפש איך מוצאים האמת ; מה הדרך להגיע אל אמת.\התייחס לספק ; הטלת הסק עצמה \.השתמש בשיטה שנקראת "ספקנות מתודולוגית ".\הוא סבר: הגוף והנפש מהויות שונות ; הגוף חומרי –הנפש רוחנית אבל ; יש אינטראקציה .\הוא טען : הדרך היחידה להוכיח בוודאות את קיום האדם שישנה מחשבה (תודעה)\סבר: לפתור בעיות ; עלינו לחלק הבעיות לחלקים בסיסיים ופשוטים. \טען : המדע הוא אחיד ; שיטת המחקר היא דדוקטיבית .(תהליך המסקנות הוא מכלל אל הפרט) .\ האומה נשלטת טוב יותר אם יש לה חוקים מעטים וחוקים אלה נאכפים בחמורה.

מישל דה מונטיין: הוא ידוע בזכות פעילות פילוסופית- ספרותית שבמרכזה ספרו "המסות\ מטבל את הכתיבה שלו בחוש הומור וכדי להכיר לנו ולעצמו לא לקחת את הדברים יותר מדי ברצינות.\הוא מצדד בחשיבה ; אבל לא יותר מדי ולא להפריז בחשיבה אנושית.\המדד היחיד לחשיבות של נושא הוא מידת הרלוונטיות שלו לחיי האדם = מה שגורם להרגיש טוב .\הוא אמר שגוף האדם לא מושלם ; הוא מכונה עם לא מעט בעיות שנוטה להתעייף. \הוא אחד ממציאיו של מושג " האני" המודרני; שהוא מוגדר על ידי פנימיתו \ מודעות את עצמו .\מונטין סבר: האדם הוא כפי שהוא תופס את עצמו.\אמר: (תיאורית עצמי) כל אדם מקווה דמות שלמה לחלוטין של מצבנו האנושי.\הוא סומך על תבונתו הטבעית.\משאיני יכול לשלוט על באירועים ; אני שולט על עצמי.\הוא המליץ לחנך לספקנות – הספק משמש הכנה לשיפוט העצמי .\הטלת ספק אינה חוסר דעה ; רק מי שישלו דעה יכול להטיל בהספק.\הוא צידד בחינוך לפתיחות ולהקשבה.\הוא נגד דעה ש(המורה יחנך את דעתו אלא להציג חלופות.\לא יכולים להיות נבונים אלא על ידי חוכמתנו. \דרך ללמד ניתן ללמוד :אסור עלינו דבר; גורם לנו לרצות בו ; לתת לנו דבר בשלמותו גורם לבוז לו.\על התלמיד להכריע בעצמו או להישאר בספק.\על המורה לשמוע לא לפחות אשר להשמיע לו.\כל מה שנלמד הוא כלי עזר לתבונה טבעית . אדם צריך להסתמך על עצמו כדי למצוא את העובדות.\ אפשר לומר כי דה מונטין מציג את עצמו באמצעות מסותיו. כאשר הוא כותב אודות עצמו הוא חוקר את טבע האדם. הוא מנסה לבחון את אופי האדם באמצעות קריאת ספרים, מסעות וניסיונו הפרטי והציבורי.

עמנואל קאנט הנאורות: היא עזוב חוסר הבגרות והגיע לבגרות .\הוא טען –חוסר הבגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בחשיבה ללא הדרכה של אחר.\חוסר הבגרות היא מחוסר נחישות אומץ להשתמש בחוכמה באופן עצמאי .\ המוטו של הנאורות : אמץ את האומץ להשתמש בשכלך\תקופת ההשכלה הייתה בית היוצר לערכים האמונות והתפיסות.\לפי דעתו שתפקיד המדינה היא להגן על זכויות הפרט ולא להפך.

עמוס קומניוס - חינוך בהתאם לטבע: הוא מחנך וסופר\.עיצב קומניוס את משנתו החינוכית שבבסיסה הרעיון של החינוך בהתאם לטבע ;והפדגוגיה הטבעית\מבין רעיונותיו: בית ספר לכולם \לימוד בשפת האם \למידה מאתגרת ומועילה \חינוך החלשים\למידה לאורך כל החיים\חינוך אוניברסלי\

פסטאלוצ'י, הושפע מהרעיונות הפילוסופיים שנבעו מספרו של רוסו: "אמיל".הוא העביר חלק מרעיונותיו מתחום חינוך היחיד לתחום בית-הספר היסודי.פסטלוצ'י הכניס יסודות פסיכולוגיים לעבודת החינוך. עיצב דרכי הוראה חדשניים.גיבש מתודה של 'הסתכלות'הדגיש את חשיבות החקר והניסוי המתמידיםהניע למתן הזדמנויות חינוכיות שוותהניח את היסודות הראשוניים למדע החינוך.תפקיד החינוך לדעתו: "יצירת אנושות מפותחת וחיה מתוך הרמוניה של הכוחות והנטיות שבטבע האדם"תורתו החינוכית של פסטלוצ'י נובעת מעקרונות החינוך ב'התאם לטבע'. על המחנך להכיר את טבע האדם ולפעול בהתאם לו.האם היא המחנכת הטבעית, העיקרית והראשונה של הילד.תפקיד החינוך "לסייע לילד להוציא מן הכוח אל הפועל את הגלום בו    ולהתפתח בתוך העולם בסובב אותו".  על בית הספר להמשיך את בית ההורים ולהשלים את החינוך הניתן בו.

יאנוש קורצא'ק(הנריק גולדשמיט ) רופא, סופר ומחנך     "נדרתי, ורצוני לעמוד לימין הילד, על משמר עניינו, אלא שאפשרית עוד רק תפילה או ברכה לצעדיו הנחפזים וחסרי-הביטחון, והיכן מקום מתאים יותר לנזיפה בטועים, לפקודה לחזקים, ולהגנה (במילה) על הקטנים והחלשים – אם לא בארץ-ישראל," (מתוך מכתב ליוסף ארנון 38) זכויות התלמידים כללו גם את האפשרות להתלונן על המורים, וגם להתלונן על מעשי תוקפנות של ילדים אחרים. "...זכאי הילד ליחס של כובד ראש לענייניו, לדיון צודק בהם. עד עתה היה הכל תלוי ברצונו הטוב של המחנך, ברוחו הטובה או הרעה עליו..." (יאנוש קורצ'אק – עם הילד)  שני ספרי עיון שכתב בנושאי חינוך ילדים הם: "כיצד לאהוב ילדים" ו"זכותו של הילד לכבוד". 

ויקטור פרנקל פסיכיאטר וסופר יהודי, ליד ווינה, בן למשפחה אמידה ומשכילה.הוגה שיטת הלוגותרפיה שעיקרה הכוונתו של הפרט לחיפוש אותנטי אחר משמעות חייו, הקים מרכזי סיוע לבני נוער בווינה ובערים אחרות.יצא לאור ספרו "האדם מחפש משמעות" שנמכר במיליוני עותקים בכל רחבי העולם, בספר פורש פרנקל את עיקרי שיטת הלוגותרפיה.פרנקל פיתח את עיקרי תורתו במגמה להביא את האדם למצב תודעתי בו הוא מתעלה מעל קשיי היומיום, ומוצא משמעות קיומית עמוקה לחייו כבן-תמותה.פרנקל סבר שהחינוך צריך להשתכלל באופן כזה, שיכוון את הלומד למצוא משמעויות ייחודיות במצבים ייחודיים באמצעות פיתוח המצפון.

ג'והן דיואיפילוסוף, פסיכולוג ואיש חינוך אמריקאי.הפילוסופיה בעיני דיואי היא משימה אנושית החייבת להישפט במונחים של השפעה תרבותית וחברתית. דיואי נחשב לאחד ממייסדי אסכולה פילוסופית הקרויה פרגמטיזם.דיואי טען כי החינוך הוא תהליך מתמיד של גדילה שכלית, רגשית ומוסרית השלובות זו בזו.הדגש בחינוך צריך להיות על הרחבת האינטלקט, פיתוח כישורי פתרון בעיות וחשיבה יצירתית לא על זכירה של תוכן השיעורים. הוא טען שבחשיבה ישנם חמישה שלבים המרכיבים רעיון.חינוך מוסרי ג'והן דיואי נושאה של תורת-המידות הוא התנהגותם של בני-אדם ומטרתה היא לנסח במונחים כלליים את יסוד ההבחנה בין התנהגות טובה לבין התנהגות רעה. מטרת החינוך: החינוך צריך להתמקד במה שהילד מרגיש בתורת בעיה ממשית, בניגוד למה שהמחנך רואה כאמת ויציב , המשמעות של הכנת ילד לקראת החיים העתידיים היא פיתוח יכולת של פיקוד על עצמו. בית ספר הוא צורה של חיים חברתיים, בה מתרכזות כל הפעולות שיש בהן יעילות גדולה ביותר כדי להביא את הילד לידי שימוש בכוחותיו למען מטרות החברה.

שונה - חושבה דקראט: הוא אומר, "אז אני חושב, אז אני כן"מישל: הוא מעדיף לחשוב אך מציע לא להגזים בחשיבותה וביכולות המחשבה האנושית .דקראט: דקארט נחשב לפילוסוף הראשון שסיפק מסגרת פילוסופית למדעי הטבע כשאלו החלו להתפתח. היכולת של דקארט ולשאוב השראה מעולם הפילוסופיה והמדע ולשלבם אפשרה לו להניח את היסודות לעקרונות הרציונליזם ולהתוות דרך בה צעדו אחריו הפילוסופיה והמדע המודרני.מישל: ידוע בזכות פעילות פילוסופית- ספרותית שבמרכזה ספרו "המסות" המסות מתמקדות במחשבותיו. דה מונטיין מטבל את הכתיבה שלו בחוש הומור וכדי להזכיר לנו ולעצמו לא לקחת את הדברים יותר מידי ברצינות הוא מזכיר לנו ש: "גם על הכסא הרם ביותר בעולם – אנחנו עדיין יושבים על התחת שלנו".העקרונות שלהםדקראט: עקרונותיה הבסיסיים הם רציונליות, מחקר וגישה לאמתמישל: הוא אומר שהחיים מורכבים מחוכמה, טירוף, ומי שדבק בחוכמה זנח מחצית מהחיים החושיםדקרנט: שיטת סיום המחקר אינה מבוססת על תחושה ואינה אמצעי להצגת ידעמישל: החושים מהווים את ההתחלה ואת הסוף של הידע האנושיםדומה - חינוך ילדיםדקראט: הוא אומר שיש להשליך רעיונות רעים ואנחנו שומרים רעיונות ומידע טוב. כמו כן מישל אומר שעל המחנך להעביר את מה שלמד באמצעות מסננת טובה של חוכמה.ספקדקראט: אמר שיש דבר אחד ודאי והוא הטלת הספקמישל: הוא ממליץ לחנך ספק כדי לעורר שיקול דעת עצמאי מישל: על האדם לשאול עצמו: "מה יודע אני?"- אי הידיעה, המכירה את עצמה, השופטת עצמה - נובעת מידיעה ודעה וגם ממוכנות לתקן אותן.דקארט: "ובכן, מה אני? דבר אשר חושב. ומהו זה? דבר אשר מטיל ספק, מבין, מאשר, מכחיש, רוצה ולא רוצה וכן מדמיין ובעל יכולת לחוש".

פסטלוצי, בניגוד לרוסו הוא מצדד בחינוך הילד בתוך החברה *- פאסטלוצ'י ראה את הילדים בעיניים אחרות, עורר בהם אינטרסים חדשים והדגיש את החשיבות של טיפוח היחסים הנכונים בינם ובין עולם הטבע והתרבות ، חינוך לחירות ולא לכניעה."*- למד פאסטלוצ'י מגון לוק את הדגש על הטיפוח האינטלקטואלי ואת האמונה בחשיבות השכל גם בעיצוב האופי.*- תפקיד החינוך לדעת פאסטלוצ'י: "יצירת אנושות מפותחת וחיה מתוך הרמוניה של הכוחות והנטיות שבטבע האדם"*- האם היא המחנכת הטבעית, העיקרית והראשונה של הילד.*-תפקיד החינוך "לסייע לילד להוציא מן הכוח אל הפועל את הגלום בו ולהתפתח בתוך העולם בסובב אותו". "דומה : האמינו שהמדינה והחברה היא תוצר של אמנה חברתית.דומה- הם טוענים שהילדים צריכים ללמוד לפי מה שמתאים להם.דומה -חינוך בהתאם לטבע , צריך ללמד את הילדים לפי שפת האם שלהם.דומה - האמינו שיסודה של החברה האנושית היא דרך חושים – הסתכלות.דומה - מעודדים חשיבה עצמית.שונהשונה - פסטאלוצ'י בניגוד לרוסו הוא מצדד בחינוך הילד בתוך החברה , רואה במשפחה כמקום מרכזי לחינוך ולוקח על עצמו לחינוך ילדים משכבות ומעמדות שונים.שונה- עמוס מעודד קריאת ספרים בקרב ילדים בבית ספר יסודי, לוק טוען שצריך ללמד בצורה מושכת ומהנה דרך משחקים .קיים דמיון מפליא בין מפעל חייו של קורצ'אק לזה של פסטלוצי:שניהם הקדישו את חייהם להצלתם, לשיקומם ולהחזרת כבודם של הילדים העלובים והמוזנחים ביותר.

שונה - רעיון עיצוב החינוך על ידי החברה או למען החברה. שונה - בנושאים החשיבה.דומה:חינוך למידות טובותדומים בנושאים משמעות החייםדומה - לחנך את הילד לקריאה ולכתיבהשניהם הקדישו את חייהם להצלתם, לשיקומם ולהחזרת כבודם של הילדים העלובים והמוזנחים ביותר.