אני כמתכננת לימודים

פרק זה יציג סיכום אישי מבוסס על פי הספרות התיאורטית שנלמדה לאורך השנה. הסיכום יתייחס לשאלות הבאות: מהו תהליך תכנון לימודים ומהם רכיביו? מה בין תכנון לימודים מובנה לתכנון לימודים צומח? מהם מגוון המאפיינים השונים של תכנון לימודים על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית?

תכנון לימודים מובנה הוא תכנון לימודים פרי-אקטיבי שנעשה לפני מפגש ההוראה-למידה. תכנון מובנה בדרך כלל כולל את המוקדים הבאים: מטרות, איתור אתגרים ומיפוי צרכים, בחירת פעילויות למידה-ההתנסויות, ארגון ההתנסויות: סוגי רצפים ויסוד מארגן ולבסוף עניין הערכה שעונה על שאלות: מה מעריכים? מתי? וכיצד?

תכנון לימודים צומח- הוא תכנון שנעשה במהלך המפגש או אחרי המפגש מסוים, כשהמורה יכולה לראות ולזהות צרכים נוספים, בעיות ומקומות שדורשים תשומת לב נוספת.

מאפיינים אלה נלקחים מעבודה של ברוקס וברוקס (1998) :" בחיפוש אחר הבנה- לקראת כתה קונסטרוקטיביסטית." במהלך העבודה אתייחס למאפיינים האלה ואנסה לראות האם עמדתי בהם ולזהות את נקודות לשיפור.

פרק זה יתמקד בחשיבה ביקורתית רפלקטיבית על מאפייני תכנון לימודים בתהליכי הוראה-למידה, בהם התנסיתי במהלך שנה. הפרק יציג דיון מושכל ומבוסס עדויות על איכות בתחום תכנון לימודים, כחלק מזהותי המקצועית המתפתחת כפרח הוראה וכמורה לעתיד.

מטרות: בחלק זה אציג את המטרות שנוסחו לכל שיעור, אזהה את סוג המטרות שניסחתי בשלב התכנון. אענה על שאלות: מהו מערך הצרכים שאובחן וכיצד המטרות עונות לצרכים השונים? האם נוסחו מטרות רב ממדיות? מהן?האם ניתן דגש לסוג מסוים של מטרות? האם יש מטרות מסוימות שנפקד מקומן? מהן מטרות שצמחו תוך כדי התנסות? מה למדים מכך? החלק יהיה מבוסס על עדויות מתיעוד רצף שני שיעורים (נספח 1), תכנון השיעורים (נספח 2) ומובאות מתוך התיאוריה.

בחלק זה התמקדתי במטרות של תכנון של שני שיעורים מתוך שבוע התנסות- סמסטר ב'. הצגתי את המטרות ויעדים של תכנוני, התייחסתי למטרות שצמחו תוך כדי ההתנסות והגעתי לתובנה שלא יכול להיות שיעור בלי מטרות שצמחו, כי התכנון היסודי לא תמיד יכול לזהות את הצרכים השונים של תלמידים בשלב הפרי-אקטיבי, לכן מבט רפלקטיבי הוא החשוב בעבודה של כל מורה. בהמשך של העבודה אכתוב על נקודה של ארגון. אתייחס לעקרונות הבאים לביטוי בתכנון ובהתנסות, כמו רצפים, סביבת למידה ויסוד המארגן.

בחלק זה אתייחס לדוגמאות של רצפים שונים מתכנוני והתנסותי.

יסוד המארגן של שני השיעורים שהצגתי היה קשור לשאלה המארגנת שלי: שיפור וקידום של מיומנויות קריאה ופענוח בהתייחס לאספקט הפונטי, ולנושא של היחידה: ל''ג בעומר (באנגלית). השיעור הראשון מכין את הילדים לשיעור השני (והאחרון) שבו מתוכנן פרויקט הסופי.

בחלק זה אציג את 3 אירועי למידה מתוך התיעודים. אנתח את האירועים בראייה אינטגרטיבית, לפי עקרונות למידה קונסטרוקטיביסטיים שנלמדו, תוך מובאות מהתיאוריה ומהתיעוד ותוך פרשנות אישית.

אירוע ראשון:(תיעוד מס'1- שורה 21)תרגום של מילים החדשות מעברית לאנגלית. חזרה על מילים החדשות.

אירוע שני:(תיעוד מס'2- שורות 22-40)קריאת הכרטיסיות של מילים החדשות, קישור לאספקט פונטי.

אירוע שלישי:(תיעוד מס'1, שורות 41-44)לימוד של שיר של החג.

בחלק זה הצגתי שלושה אירועי למידה מתוך נספח מס'1. במהלך ההתייחסות לאירועים האלה קישרתי את הפרשנות שלי אישית עם מובאות מתיאוריות של דול (1999), טיילר (1950), דיואי( תש''ך) ופיאז'ה ( ברינגייה, 1988). התייחסתי לשיקולי הדעת, תשובות של ילדים, טעויות ותוצאות של אירועי הלמידה המובחרים.