arabera Ziv Rozov 7 years ago
286
Honelako gehiago
תורת למידה המתארת את התפקיד המרכזי שממלאות מפות מנטליות המשתנות כל הזמן אצל לומדים בהתבגרותם הקוגניטיבית. תיאוריה זאת מעשירה מאוד את ההליך החינוכי. אולם לחינוך יש שורשים עמוקים גם בתיאוריות אחרות של למידה. היסטוריה זו מגבילה את יכולתנו לאמץ את תפקידו המרכזי של הלומד בחינוכו שלו. אם אנו מבקשים לבסס את העשייה שלנו על הבנת צורכיהם של הלומדים, עלינו להרהר מחדש בעצם היסודות של ההוראה הבית-ספרית.
המסר של רעיונות אלה הוא שעלינו לבחון את הקונסטרוקטיביזם כאילו היה ארגז כלים לבעיות למידה. ידע בעייתי מסוגים שונים מזמין תגובות קונסטרוקטיביסטיות ההולמות את הקשיים - לא מסגרת קונסטרוקטיביסטית קבועה אחת. אם גישה מסוימת אינה פותרת את הבעיה, נסו גישה אחרת - מובְנה יותר או פחות, מכוונת יותר או פחות לתגלית, כל מה שפועל. כאשר הידע אינו בעייתי במיוחד בעבור הלומדים, ובכן, שִכחו מלומדים פעילים, חברתיים ויצירתיים. הוראה באמצעות אמירה עשויה לשרת אתכם היטב.
הידע הבלתי-פעיל (inert knowledge) שוכן בעליית הגג של השכל, ואנו נוהגים לפרוק אותו מאריזתו רק כאשר אנו נקראים לעשות זאת באורח ספציפי, באמצעות שאלה או גירוי ישיר; במצבים אחרים, ידע זה מונח ללא שימוש ומעלה אבק.
דוגמה מוכרת ומתונה יחסית היא אוצר המילים הבלתי-פעיל שלנו - מילים שאנו מבינים אך איננו משתמשים בהן באורח פעיל. לרוע המזל, כמות ניכרת של ידע שהיינו רוצים לראותו פעיל מוכיח עצמו כבלתי-פעיל.
הטיעון הפילוסופי תומך בעשייה החינוכית הקונסטרוקטיביסטית. הגירויים שאנו פוגשים, ובכלל זה מסרים מאנשים אחרים, אינם מספיקים אף פעם מבחינה לוגית כדי להעביר משמעות. במידה מסוימת, היחיד צריך תמיד לבנות או לבנות מחדש את משמעות הדברים. לפיכך הגיוני לארגן את הלמידה באופן שישקף מציאות זו.
בעולם העבודה הלומד היצירתי יזדקק לפינה שלו, היא הינה פינה מוגדרת ושקטה בה יכול להעלות רעיונות כדי 'לנקות' את הקוגניציה שלו ממחשבות סרק ובכך יוכל להיות אפקטיבי יותר בעבודה עצמה כאשר היא מגיעה
ידע והבנה כנרכשים באופן פעיל. הקונסטרוקטיביזם מלהק את הלומדים בדרך כלל בתפקיד פעיל. במקום להסתפק בהקשבה, בקריאה ובביצוע תרגילים שגרתיים, הלומדים דנים, מתווכחים, מעלים השערות, חוקרים ונוקטים עמדה - אותו חוט המשוך לאורך יומה הראשון של בטי פייבל בבית הספר התיכון הקונסטרוקטיביסטי.
