par Nofar Cohen Il y a 7 années
906
Plus de détails
בבסיס המונח עומד הרעיון שיש להתייחס לקונסטרוקטיביזם כאל ארגז כלים להעברת ידע ולא אל אידיאולוגיה על פיה יש לפעול.
המונח מתייחס לכך שיש לבחון את הדרך, האם ואם בכלל יש להשתמש בקונסטרוקטיביזם במצב נתון.
לפי הנ"ל, הגישה הקונסטרוקטיביסטית אינה אבסולוטית לכל מצב, ויש להשתמש בה בשיקול דעת ובהתאמה ראויה.
לפעמים פעילות קונסטרוקטיבית נראית ללומדים כהתרסה מצד המורה, כאילו שהם עומדים אל מול מבחן אליהם לא הכינו אותם וכעת הם חייבים לחשוב ולמצוא פתרון.
לא תמיד, אך לעיתים הדבר עלול לעורר אנטגוניזם כלפי הפעילות.
לפעמים כאשר מבקשים מתלמידים להיחשף לראשונה לחומר חדש לבד או לנתח אותו לבדם מבלי מחוון, הם עלולים להגיע לפרשנות לא נכונה של המידע, או לסתות ממטרת הפעילות.
משום כך חשוב למקד את המשימות הקונסטרוקטיביות כך שיהיה מקום קטן כמה שניתן לטעויות מסוג זה.
פעילויות קונסטרוקטיביות אורכות זמן רב יותר מפעילויות של למידה מסורתית. לכן לפעמים יש העדפה ללימוד דרך השיטות המסורתיות.
יש להעריך את תועלת הפעילות הקונסטרוקטיבית - יכול להיות שהערך המוסף שלה לא יהיה משמעותי כמו שסברנו קודם, והזמן היקר שיאבד לשם כך יגרום לנושאים משמעותיים אחרים להידחק ולאבד מנפח הלמידה.
על-מנת לייעל ולמקד את הפעילויות הקונסטרוקטיביות השונות יש להתאים ללומדים את סוגי הידע הראויים ביותר למטרה עליה הן עובדים או נבחנים
ידע זר - ידע הנראה כ"מטופש" או מנוגד, חסר רציונל לתלמיד.
לדוגמא: תקריות היסטוריות שונות או מנהגים שהיו נהוגים לפני מאות שנים ונראים לתלמיד מגוחכים. התלמיד שופט את הגורמים לפי עולמו, ולא לפי העולם בו התרחשו הדברים.
איך נתמודד עם ידע זה?
נחשוף את הלומדים לעובדות תומכות במידע שאליו חשפנו אותם.
עובדות אלו יביאו איתן סבירות והיגיון לנושאים שמוקדם נראו "זרים" או לא מובנים.
לרוב הוא יהיה ידע מופשט. ידע שיש לנטרל את ההיכרות המוקדמת שלנו עם גורמים הקשורים בו ולתת משקל רב יותר להבנת הלוגיקה הספציפית שהוא מביא.
לדוגמא: לימוד ילדים בבית ספר יסודי על כך שכדור הארץ מסתובב. הם יטענו שהוא סטטי, כיוון שהם רגילים שדברים נשארים במקומם, אולם הם יצטרכו להבין שבניגוד למה שחשבו - כדור הארץ הוא בתנועה מתמדת ולא כפי שחשבו.
איך נתמודד עם התופעה:
נעמת את הלומדים עם האמונות שלהם ולעומת העובדות בפועל. נשאל מה הם סבורים שהתשובה, ואז נסביר את התשובה הנכונה תוך מתן דוגמא ממחישה
הידע הטקסי הוא בעל אופי פרוצדוראלי. הוא ידע שאינו דורש מחשבה אלא שליטה בטכניקה מבלי לדעת את הליבה של הדברים.
הרבה פעמים לומדים ישתמשו בידע מסוג זה מבלי להבין אותו עד הסוף כיוון שהוא יביא אותם לתוצאה רצויה.
לדוגמא: שימוש בכניקת חישוב ללא הבנה של משמעות הפעולות שיש בה.
מה ניתן לעשות:
בדומה לידע בלתי-פעיל, גם כאן כדאי להדגיש ששליטה במשמעות הידע ולא רק בטכניקה שלו היא רלוונטית ביותר ללומד.
לדוגמא: פתרון בעיה שדורשת הרהור בטכניקה ידועה, או ברירה בין שתי טכניקות לפתרון בעיה.
ידע רדום. שוכן עמוק במאגר המידע שלנו ונגיע אליו רק אם נחפש במוחנו משהו ספציפי ביותר.
לדוגמא: שימוש במילים גבוהות. לרובנו אוצר מילים הרבה יותר רחב מאשר האוצר מילים שאנו משתמשים בו בפועל בחיי היום יום.
מה ניתן לעשות:
לקשר את הנלמד לגורמים רלוונטיים בחיי היום יום של הלומד. כך הידע הבלתי-פעיל יהפוך רלוונטי יותר וישכח פחות.
הגישה הקונסטרוקטיבית מושתת על הפעלת הלומד. היא מהווה אלטרנטיבה לגישה המסורתית שמושתת על הצפת מידע ופאסיביות הלומד.
לטענת תומכי הקונסטרוקטיביזם להפעלת הלומד אפקטיביות רבה יותר בהעברת מידע, ויכולת שליפה טובה יותר של מידע לאחר שנלמד.
לא מספיק לקבל את המידע באופן פאסיבי מהמורה או ממקור התוכן - יש לתת ללומד להבנות את המידע מחדש בראשו. כלומר לתת לו לעבוד עם המידע כדי שייכנס בצורה טובה יותר למאגר הידע שלו.
לדוגמא: לאחר מתן הסבר על הרכבת אופניים, ניתן לתלמיד להרכיב בעצמו את האופניים.
הלומד היצירתי מוגדר כיוצר ידע והבנה בעבור עצמם. אינם רק מביעי עמדה פעילה כדוגמת "הלומד הפעיל". הלומדים חוקרים ונחשפים מחדש לנקודות השקפה ותאוריות. כמו כן, הלומדים מגלים הבנה מעמיקה יותר בתהליכים מורכבים קיימים.
הלומד החברתי מוגדר כלומד ששואב את הידע שלו מתוך דיאלוגים עם משתתפים אחרים. הגישה מנסה להראות ללומד שהמציאות מתעצבת בעקבות עמדות, דעות ורעיונות של הסובבים.
הלומדים מוגדרים כלומדים "פעילים". זהו תפקידם הבסיסי ביותר של הלומדים. הם רוכשים את הידע שלהם ומפתחים הבנה תוך כדי דיון בין הלומדים, מעלים השערות ודעות ונוקטים עמדה בנושאים שונים.
