a keren berman 15 éve
1894
Még több ilyen
השיא בסיפור הוא כשגאמבל החורק וג'והנסון ניפגשים , גאמבל מחליט לבדוק את כל השמועות הנפוצות בעיר , וליבדוק מה כל כך מסוכן בג'והנסון , ועוזר אומץ ומחליט לאיים בדקירה על ג'והנסון.
ציטוט מתאים:
אולם מה עושה אותו גאמבל החורק שעה שהוא מבחין במורגאן ג'והנסון, אם אינו תופס לו למורגאן זה בצווארון מעילו, ומתמתח כולו, ואומר לו למורגאן כך:
"ובכן, הנך ברנש מסוכן, מה?"
כמובן שכל מי שרואה את המחזה הזה מתאבל מאוד מאוד על גאמבל החורק האומלל, כיוון שהכל משערים אל נכון שמורגאן ג'והנסון ינגוס אותו עכשיו בנשימה אחת ויירק אותו על המדרכה לעוס לפירורים, אולם מורגאן זה רק ממצמץ בעיניו ואומר:
"מה?"
"אומרים לי שהנך ברנש מסוכן מאוד," אומר החורק. "אני עומד עכשיו לפצל אותך לשניים, באולר זה שלי, ולראות מה הוא הדבר העושה אותך מסוכן כל כך".
ואחר כך הוא מרפה מצווארונו של מורגאן ומדייג מכיסו את אולר הרועים שלו, שהנהו כלי המקובל מאוד על רועי הצאן בקשר להכנת ארוחותיהם ובקשר לפשיטת עורותיהן של כבשים מתות, ולעניין זה ואחר, והחורק הזה פותח את להב האולר כמי שמתכוון לנתח את מורגאן זה ולבדוק את חלקיו הפנימיים.
:הסיבוך בסיפור
הסיבוך נוצר כאשר אנשי העיירה ממשיכים להפיץ את השמועות על ג'והנסון,והן הולכות ומחמירות.
:ציטוטים מתאימים
:השמועות הראשוניות
יום אחד כשהוא מפסיע לראשונה ועובר על פני שדרת סאנטה פא, לפני שלושים וחמש שנים, פוצח מישהו ומעיר:
"הרי לך ברנש מסוכן מאוד."
ובכן, בפעם השנייה כשמופיע מורגאן ג'והנסון על פני שדרת סאנטה-פה, קופץ מישהו השומע את מישהו מדבר על אודותיו בפעם הראשונה, ואומר עכשיו למישהו שלישי:
"הרי לך ברנש מסוכן מאוד, באמת ומתמים".
לאט לאט אומר כל אחד הרואה את מורגאן ג'והנסון עם הצלקת על חוטמו, ועיניו השחורות, וכל היתר:
"הרי לך ברנש מסוכן".
:השמועות נהיות חמורות יותר-ציטוט
צלקת זו על חוטמו של מורגאן ג'והנסון מעידה עליו שהוא מבלה ימיו בנסיבות רבות-תלאה, בזמן זה או אחר, והעובדה שעודנו חי ומשוטט על פני רחובות העיר שלנו הרחק במערב מוכיחה בעליל שהנהו ברנש היודע לשמור על עצמו כיאות.
מעולם אין הוא מגלה לאיש כיצד הוא זוכה בצלקת זו, אולם בסופו של דבר מספר מישהו שהוא שומע מפה ומשם שמורגאן ג'והנסון צובר לעצמו את הצלקת שעה שהוא מתכחש לילה אחד בניו יורק עם עשרה טיפוסים גרועים מאוד, ואחד מהללו משלח לו כדור עופרת החולף לו לרוחב פרצופו ועל פני חוטמו, אך בסוף העניין הורג מורגאן ג'והנסון את כל העשרה.
ההתרה בסיפור היא אחד הקטעים המפתיעים , ההתרה היא בעצם כשג'והנסון מחליט לברוח מפני גאמבל החורק , ואנשי העיירה מגלים שהוא אינו .קשוח כפי שהם חשבו וכפי שנראה
ציטוט מתאים:
אולם מורגאן אינו מחכה לבדיקה. ברגע שהוא מבחין באולר הוא נפנה על עקביו ומתנדף מהמקום לאלתר. זאת ועוד – הוא מתנדף משם בריצה מהירה מאוד
:אנשי העיירה
:אפיון ישיר
-לא נהגו לשאול אדם על מוצאו*
באותם הימים נחשב הדבר בעיר העתיקה" שלנו כמעשה בלתי מנומס אם אתה שואל "מאן דהוא למקום מוצאו,
כל אנשי העיירה נוהגים ביריאת כבוד כלפי* -ג'והנסון
וכולם נוהגים כלפיו ביראת כבוד עמוקה" "שעה שהוא מפסיע וחולף פה ושם
:אפיון עקיף
השמועות מתגלגלות במהרה בעיירה*
כשהשמועה על ג'והנסון נוצרת היא מתפשטת במהרה וכולם מודעים לה.
:גאמבל החורק*
:אפיון ישיר
זוכה לכינוי "חורק" בשל הסיבה שליבו לוקה*
:בקצרת
"הוא זוכה לכינוי "חורק" משום שהוא חורק באמת" "ובתמים, חריקה של ממש, כיון שלבו
לוקה בקצרת
:אישיות ידועה בעיר*
"גאמבל החורק הזה אינו אלא אישיות ידועה
בעיר"
:רועה צאן*
"הריהו רועה צאן"
:מתגורר הרחק ליד נהר הוארפאנו*
"העושה את כל חייו הרחק ליד נהר הוארפאנו"
:זקן כחוש וזעיר*
והוא זקן וכחוש וזעיר כל כך שאין לך אדם הנטרד" "בגינו,
אפיון עקיף:
אינו אחראי על מעשיו*
לאחר ששתה אלוכוהול "איבד את ראשו" ואת אחריות והחל לנסות לבצע מעשי אלימות
בג'והנסון.
:אמיץ*
מנסה להוכיח לאנשי העיירה שמורגאן הוא לא מסוכן כפי שהם חושבים ולא מפחד מכל הסיפורים ה"נוראיים" שסופרו על ג'והנסון.
:מורגאן ג'והנסון
אפיון ישיר:
-בעל מראה קשוח*
ציטוט:"ג'והנסון זה הנהו אזרח קשוח למראה הן משום שצלקת שרועה לו לרוחב פרצופו ועל
חוטמו, והן משום שזוג גבותיו שחורות כפיח וצמודות
"יחדיו מעל לחוטם המצולק
-קל רגליים*
"...כל אחד אומר שאם אין הוא מוכיח את עצמו אותו יום כאלוף הריצה במערב כולו, הריהו יכול
למלא את מקומו של האלוף האמור – עד שתיערך
תחרות של ממש"...
-טיפוס מסתורי*
"...אין הוא מספר אף פעם מאומה על עצמו,
ומשום כך נחשב ג'והנסון זה טיפוס מסתורי"
אפיון עקיף:
סגור וביישן*
הוא אינו מתקשר עם הסביבה, ואף לא טורח
להכחיש את ההאשמות נגדו.
עדין,שלא נקלע לעימותים*
כשגמבאל ה"חורק" מאיים עליו בכך שהוא יפגע בו, במקום להתקוטט איתו הוא בורח בריצה
מהמקום.
ברנש חדש שבא לעיירה הרחק במערב לא מתקבל בברכה על ידי אנשי העיירה , הם מביעים עליו סטיגמה אשר אומרת שהוא ברנש מבסוכן .
הסטיגמה נקבעת על פי מראו החיצוני.
ככל שהעלילה מסתבכת כך הסטיגמה הולכת ונהיית חמורה יותר ויותר.
הרחק במערב
לפני 35 שנה
הסוף בסיפור הוא סגור , ולא מוסר לנו מידע על מה קרה לדמויות.
בסוף ישנה מעיין ביקורת של המספר שמופיע בדמותו של סבא של ילד (דמות המספר) בסיום אנו מגלים מה הם "פני הדברים",אנחנו מגלים את התכונות האמיתיות של ה"ברנש המסוכן"-ג'והנסון אנו מגלים שהוא איננו מסוכן , אך המספר לא בטוח בכך.הקורא ואנשי העיירה מגלים כי הצלקת נגרמה כשניסה לגנוב ארנק (=חרט) , מאישה והיא הכתה בו עם הארנק בפניו.
ציטוט מתאים:
רק אז מסתבר שהסיפור על אודות ברנש מסוכן אינו אמיתי ביותר, ונוסף לכך נראה בעילי שאין הוא הורג את עשרת הטיפוסים הללו בניו יורק, ואף לא שום טיפוסים אחרים, במקום כלשהו. אשר לצלקת על חוטמו אומר מישהו, שהוא זוכה בה בשעה שאישה אחת שומטת לו על פרצופו חריט כבא אשר מורגאן ג'והנסון מנסה לגנוב מידה.
הסיכויים הם שסיפור זה אינו אמיתי יותר מהסיפור על אודות עשרת הטיפוסים שהוא הורג, אולם בסיפור החריט מאמין עד היום על אחד בעיר העתיקה שלנו.
סבא שלי נזכר לעתים במורגאן ג'והנסון וטוען שהעניין בא להוכיח דבר זה או אחר על אודות האופי האנושי. סבא שלי אומר שאתה יכול לומר על אדם שהוא רע, או שהוא טובה, ואם אתה חוזר על הדברים לעתים תכופות, בסופו של דבר בני האדם מאמינים בכך, אף שכשמגיע העניין לכלל הבהרה, מסתבר שהאדם אינו טוב, ואינו רע, אם כך ואם אחרת.
סבא שלי אומר שהוא חושד בו במורגאן ג'והנסון מהרגע הראשון שאינו ברנש מסוכן כלל, אך אם אתה שואל את סבא שלי מדוע אין הוא מוכיח את הדבר במעשה, כשם שגאמבל החורק עושה בשעתו, אומר הסבא שלי כך:
"ובכך, הוא אומר, "תמיד קיימת האפשרות, הסיכוי הזעיר, שהברנש מסוכן באמת כפי שאומרים עליו. סיכוי זה קיים תמיד, ולא אני הוא הטיפוס המוכן לקפוץ פה ושם על מנת לקפח מסורת כלשהי, כל עוד קיים הסיכוי שיש בה ממש".
הוכחה לכך שהסוף הוא סגור:
הדבר האחרון שמישהו יודע על אודות מורגאן זה הוא – שהברנש עודנו רץ במלוא המרץ בכיוון לעיר דאנבר, והסיכויים הם שהוא מגיע לשם, עד מהרה, כיוון ששוב אינו מופיע עוד לעולם בעיר העתיקה שלנו הרחק במערב.
