realizată de maya ran 14 ani în urmă
722
Mai multe ca aceasta
Subtopic
"כשאנו עוקבים אחר הילד לכל מקום שהתשובה נושא אותנו באופן שאינו צפוי מראש, במקום להנחותו על ידי שאלות מוכנות מראש, אנו מגלים דברים חדשים"... (עמ' 40)
במבדק נוכל לשאול את הילד שאלות שבעזרתן נוכל לחקור ולהגיע למסקנות.
פיאז'ה טוען שלמחקרים שלו הוא הולך כשהוא פתוח לגילויים חדשים וזאת לעומת מחקרים כמותיים, שההשערות שלהם לרוב מאוששות רק במיעוטם. במחקרים האיכותניים העניין הפוך. המחקרים האיכותניים חוזרים על אותה קבוצת יעד במקומות שונים בעולם.
"זהו אותו סדר, משום שכל שלב דרוש לשלב הבא אחריו". זה 'סדר רצוף', כפי שמקובל לכנותו". עמ' 40
כל שלב נשען על השלב הקודם לו ולא ניתן לדלג על שלב במודל שבו השלבים קבועים ואוניברסאליים. בכל העולם ילדים בגיל מסויים יכולים או לא יכולים לעשות דברים שתואמים או לא תואמים את גילם ואת השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.
לפי פיאז'ה ישנו סדר התפתחותי אשר מתקיים אצל כל ילד בכל העולם
דוגמא לתרגיל שנעשה בכיתה: התלמידים התבקשו לחפש במילון כמה מילים באנגלית. המילון- הוא האובייקט והמורה היא הסובייקט- נתנה להם משימה של חיפוש במילון.
עמ. 26 . פיאז'ה מבקר את הפילוסופיה
עמ.26 תורת ההכרה היא דבר שפשר לשתף בו. תורת ההכרה חוקרתמ את הפעולה הקוגנטיבית שמתבצעת בתהליכי למידה שונים.
מתייחדת בכך שאינה מסבירה את ההתפתחות כנובעת רק משיפורים כמותיים ביכולת הזיכרון ועיבוד המידע, אלא כתהליך המורכב משלבים הנבדלים זה מזה איכותית, ואשר הם אוניברסליים - משותפים לילדי כל התרבויות.
הוא דימה את ההתפתחות של האינטליגנציה להתפתחות הפיזיולוגית
הם בודקים את הסביבה, מחפשים פתרונות בצורה פעילה, וכמובן - שואלים שאלות.
הניסויים עם הילדות מוכיחים את השערותיו לגבי תפיסתם של הילדים על חומרים ותפיסה סביבתית. דוגמא מע"מ 44 אצל טאימה אשר שם היא לא מבחינה בזהות שבין החומרים בגלל הצורה השונה.
ע"מ 41: החוקר עושה ניסויים, נותן מרחב פעולה ונחקר ושואל שאלות מערערות. החוקר מגלה דברים שגלו במ חקרים קודמים איכותניםוכך ימתגבשת תיאוריה.
טבע האדם לשער השערות ולא להתבסס על עובדות, מי שנשאר עם ספקולציות זו סכנה כיוון שהוא לא נטען על עובדות
מגיל 21
מגיל 7 עד גיל 21
מגיל שנה וחצי עד גיל שבע
עד גיל שנה וחצי
