by manar hassan 11 years ago
979
האחר הוא אני
סבלנות היא היכולת להמתין או להתמודד עם עיכובים בלי לכעוס או לדאוג, ולהתמיד בשקט מול קשיים. אמפתיה כוללת רגישות ודאגה לאחרים השונים מאיתנו. חשוב להראות אהבה וכבוד הדדי במערכות יחסים, במיוחד בתוך המשפחה.
by manar hassan 11 years ago
979
More like this
כאשר אומרים האחר הוא אני זה דומה לרעיון ההכלה שהוא אומר שכל בו אדם ישתלב בכל תחומי חיים בלי התייחסות לדתו, או מאיפה הוא בא.
יש להיות שוויון בין בני אדם שונים, שוויון בזכויות, בהזדמנויות, ובערך של אדם.
(לכאורה) על ערכי הדמוקרטיה, אולם למעשה אין הוא חופשי להיות שותף בשיח והוא מורחק מקבלת ההחלטות ומעיצוב המסגרת בה הוא חי, לומד ועובד. הפער בין האמירה החינוכית לבין המעשה יוצר תסכול עז אצל הפרט, ומחנך לחוסר אכפתיות וחוסר רצון למעורבות. הפרט גדל כאשר מיומנויות השיח ויכולת ניהול הדיון שלו חסרות ומאוד לא משוכללות. הוא נתקל בקושי רב בהבעת דעתו ולפעמים אף מאמין שאין היא חשובה כיוון שאין מי שמתעניין בה. פתרון בעיות באמצעות שיח קיים בצורה מועטה ושטחית, מה שיוצר חברה אלימה יותר וסובלנית פחות, בה הדיון הציבורי הוא שטחי, "צהוב", פשטני ונטול השראה
סבלנות היא היכולת לסבול המתנה, עיכוב או התגרות בלי לכעוס או לדאוג, וכן היכולת להתמיד בשקט בהתמודדות מול קשיים. הניגוד של סבלנות הוא
קוצר רוח.
ל זכויות האדם הן, למעשה, השלכות של העמדת הפרט במרכז ושל הקפדה על רווחתו, על כבודו ועל התפתחותו.
מיון מפורט יותר מזהה ארבע קבוצות מרכזיות של זכויות אדם:
- הזכות לחיים ולביטחון,
- הזכות לחירות,
- הזכות לשוויון,
- והזכות לכבוד
ביטחון עצמי הוא חשוב מאוד שאנשים לא יפחדו להגיד מה שיש להם ולפעמים הביישנות לא נותנת את
צריך שיהיה אמונה באנשים בכדי לקבל את האחר
עקרון שיתוף הפעולה (The cooperative principle) הוא שמה של תאוריה מתחום הפרגמטיקה, התאוריה מנסה להסביר את הכללים האינטואיטיביים שמנחים בני אדם בעת שהם מנהלים דו-שיח זה עם זה, וכן את התנאים לקוהרנטיות של טקסט בשפה טבעית, כלומר, באילו תנאים צריך לעמוד טקסט כדי שדובר ילידי יקבל אותו כטקסט בנוי היטב. התאוריה גם מפרטת תנאים שבהם הכללים האלה מופרים, ומתארת את ההשלכות של הפרת הכללים.
כשאני מתארת את הגישה שלי לדברים החשובים ביותר במערכות יחסים אני תמיד אומרת כבוד הדדי. אבל מה זה אומר?
כולנו רוצים להרגיש שמעריכים אותנו ומכבדים אותנו בעיקר המשפחה הקרובה, קרי ילדינו, הורינו ובעיקר בן זוגנו.
אנחנו רוצים לשמוע שהוא חושב שאנחנו שווים, חכמים, טובים, יפים, ובעיקר מכובדים. שידבר אלינו בכבוד גם כשרבים, שידבר עלינו בכבוד עם אחרים. לא לזלזל, לא להשפיל ולא להטיח את חולשותינו בפנינו. זה הכי כואב.
חשוב מאוד שתהיה אמפתיה כלפי האחר השונה, שתהיה רגישות, דאגה ואכפתיות כלפי האחר.
