by Shani Gal 15 years ago
5013
ברנש מסוכן מאוד
בעיירה קטנה הממוקמת הרחק במערב, הגיע אדם בשם מורגן ג'והנסון שעורר פחד בשל מראהו החיצוני הקשוח. תושבי העיירה, שנוטים לשפוט על פי מראה בלבד, הפיצו שמועות על מסוכנותו של מורגן, אף שלא הכירו אותו באמת.
by Shani Gal 15 years ago
5013
More like this
הסיום שיש לנו בסיפור הוא סיום פתוח משום שסוף הסיפור לא מדברים על מה שקרה למורגן, ומה הוא עושה עכשיו, אם הוא חי או מת , אותו הדבר לגאמבל מפני שאף אחד אינו יודע דבר עליו.
:ההתרה בסיפור היא
"הדבר האחרון שמישהו יודע על אודות מורגן זה הוא - שהברנש עודנו רץ במלוא המרץ לעיר דנבר, והסיכויים הם שהוא מגיע לשם, עד מהרה, כיוון ששוב אינו מופיע עוד לעולם בעיר העתיקה שלנו, ההרחק מהמערב." ההתרה בסיפור זאת היא משום שאף אחד לא יודע שוב על מורגן וזה בעצם סוגר לנו את הסיפור בנוגע למורגן.
השיא הוא בעצם היפגשותם של גאמבל החורק ומורגן ג'והנסון, כי כשהם נפגשים אף אחד לא יודע מה הולך לקרות. כולם חושבים שבעצם מורגן יכסח את גאמבל אבל דווקא מה שלא ציפו לו קרה.
"אולם מורגן אינו מחכה לבדיקה. ברגע שהוא מבחין באולר הוא נפנה על עקביו ומתפנה מהמקום לאלתר." מכאן שבעצם מורגן ברח כי פחד מגאמבל כי חשב שאולי ידקור אותו באמת. השיא בעצם נקודה בסיפור שבו מצפים למובן מאליו ולאו דווקא זה חייב לקרות, לדוגמא בסיפור הזה, הדבר הלא צפוי קרה שמורגן יברח מגאמבל.
:אפיון ישיר
"גאמבל החורק הזה אינו אלא אישיות ידועה בעיר" - וכך יודעים שכולם בעיר מכירים את גאמבל.
גאמבל "החורק" הוא כינוי של גאמבל: "משום שהו חורק באמת ובתמים, חרקיה של ממש, כיוון שהוא לוקה בקצרת..." לפני כך אפשר להבין שגאמבל גם לוקה במחלה כל שהיא.
..."הוא זקן וכחוש וזעיר כל כך שאין לך אדם הנטרד בגינו, שהרי אחר ככלות הכל אינו אלא רועה צאן." מהציטוט הזה אפשר להבין שגאמבל הוא זקן ורזה מאוד והוא עובד ברעת צאן .
"הוא בא העירה אחת לחודש למלא את איבריו הפנימיים משקה חריף..." מכאן מבינים שגאמבל משתכר פעם לחודש בעיירה.
:אפיון עקיף
"אולם מה עושה גאמבל החורק שעה שמבחין בג'והנסון, אם אינו תופס לו למורגן זה בצווארון מעילו, ומתמתח כולו, ואומר למורגן:"ובכן, הנך ברנש מסוכן, מה?" מכאן אפשר להסיק שגאמבל הוא טיפוס יהיר ואינו חושב על מעשו אפילו אם הוא שיכור, זאת אומרת שהוא אינו מחושב , הוא רוצה להוכחי לכולם שמורגן אינו טיפוס מסוכן.
"אני עומד עכשיו לפצל אותך לשניים, באולר זה שלי, ולראות מהו הדבר שעושה אותך להמסוכן כל כך". לפי דיבורו של גאמבל אפשר להסיק שהוא מאוד אלים וקשה.
אפיון ישיר:
*מורגן קשוח
"ג'והנסון זה הנהו אזרח קשוח למראה הן משום שצלקת שרועה לו לרוחב פרצופו ועל
חוטמו, והן משום שזוג גבותיו שחורות כפיח וצמודות יחדיו מעל לחוטם המצולק".
(מורגן קל רגליים (יכול לרוץ במהירות*
"...כל אחד אומר שאם אין הוא מוכיח את עצמו אותו יום כאלוף הריצה במערב כולו, הריהו יכול
למלא את מקומו של האלוף האמור – עד שתיערך תחרות של ממש"...
*מורגן טיפוס מסתורי
"...אין הוא מספר אף פעם מאומה על עצמו,
ומשום כך נחשב ג'והנסון זה טיפוס מסתורי"
אפיון עקיף:
*מורגן טיפוס סגור וביישן משום שהוא לא מתקשר עם הסובבים אותו, ואינו טורח להפסיק את ההאשמות נגדו.
*אינו אוהב אלימות פיזית משום כשגאמבל רוצה להילחם נגדו אז מורגן בורח מהמקום ולא שב עוד.
:אפיון ישיר
תושבי העיירה מסיקים מסקנות מהר מדי על בני האדם, ומהסיפור אפשר לדעת שהם רכלנים שמרכלים על מורגן בלי לדעת מיהו בכלל, אלא שחושבים שהוא מאוד מסוכן
והרג מלא אנשים רק בגלל המראה החיצוני שלו, ובגלל זה הם מגלגלים שמועה שהוא "ברנש מסוכן מאוד".
:אפיון עקיף
לפי הסיפור מסיקים שתושבי העיירה מאוד שיפוטיים
ומגזימים בנוגע למה שהם יודעים, שומעים ורואים.
תושבי העיירה מתוארים כאנשים די מזויפים משום שהם מכבדים את ג'ון משום שהם מפחדים ממנו וזה גורם לסתירה בסיפור. תושבי העיירה נוטים לפחד מאנשים שנראים להם מפחידים ומסיתים את כולם נגד אותו בנאדם.
לעיירה מגיע אדם שקוראים לו מורגן ג'והנסון, אנשי העיירה מפחדים ממנו משום מראהו החיצוני, ומגלגלים שמועות עליו.
הסיפור התרחש בעיר העתיקה הרחק מהמערב.
המקרה קרה לפני 35 שנים.
הסיבוך מתחיל בעצם כאשר מפיעה דמות חדשה באמצע הסיפור שנקראת "גאמבל החורק" שבעצם עם הופעתה באמצע הסיפור כבר מראש יודעים שמשהו הולך לקרוא עם אותה דמות ובין השחקן הראשי.
