"משל האבן" הכרחיות
השוואה בין חופש הבחירה של האדם לבין חופש הבחירה של האבן
סוגיית הבחירה החופשית של האבן
לאבן אין כלל בחירה חופשית. כל מה שקורה לאבן הוא תוצאה של גורמים חיצוניים. אבן שממוקמת על פלגי מים תישחק ותהפוך לאבן עגלגלה- חלוק נחל. האבן לא בחרה בכך. האבן לא בחרה לא את מיקומה ולא את התהליכים שהתחוללה בה.
סוגיית הבחירה החופשית של האדם
כישורים ויכולות
רמת הI.Q של האדם יכולה להשפיע על ההישגים שלו, איפה הוא יעבוד וכמה כסף הוא ירוויח. שפינוזה היה טוען כי רמת האייקיו של האדם אינה תוצאה של בחירה חופשית, אלא האדם נולד עימה. ניתן להשפיע על רמת האייקיו בעזרת תרגול, לימוד, אבל לא באופן מהותי. שוב גורמים חיצוניים חזקים יותר מהבחירה החופשית.
גם הDNA של האדם קובע עבורו אפשרויות. למשל: האדם לא יכול לעוף לא בגלל העדר הבחירה החופשית, אלא בגלל היכולות שלו שכתובות בשרשאות הDNA שלו.
בחירה חברתית
שיוך לדת ורמת דתיות
אדם נולד לדת מסויימת. הוא אמנם יכול במהלך חייו להחליט להמיר את דתו, אך במרבית המקרים אנשים לא משנים את דתם. הם גדלים לתוך תרבות, מסורת ומנהגים. כל האנשים בסביבתם דומים להם, ולכן השיוך הדתי שלהם בעצם כמעט וידוע מראש. זוהי דוגמה נוספת לכך שגורמים חיצוניים משפיעים על האדם כמו על האבן, ולא בחירתו החופשית. גם רמת הדתיות מושפעת מהמשפחה ומהסביבה. לדוגמה: ילד שנולד למשפחה חילונית, ילמד בכיתה שמורכבת משני המינים. לעומת זאת, ילד שנולד למשפחה חרדית, ילמד בכיתה רק עם ילדים ומורים בנים, וזו אינה בחירה חופשית.
מעמד חברתי כלכלי
לפי שפינוזה, האדם אינו שונה מהאבן במידה רבה. כביכול האדם יכול לבחור עם מי להתרועע, מה ללמוד ובמה לעסוק. כל אלו- ישפיעו לבסוף על המיקום בסולם החברתי. שפינוזה יכול לטעון ובצדק שהמשפחה והחברה שלתוכן אנו נולדים, יכולות לנבא במידה גבוהה את המיקום החברתי שלנו גם ההמשך. למשל, אם יש ילד שנולד למשפחה ענייה, הוא יקבל חינוך שונה מאוד מהחינוך של ילד שנולד למשפחה יציבה ועשירה. המעמד הכלכלי שהאדם נולד בו משפיע על המשך חייו ועל עתידו. רוב האפשרויות של חינוך ועיסוק נגזרות במידה רבה מהיכולות הכלכליות של המשפחה, כך גם הבריאות שלנו, מה נלבש, היכן נגור, מה נאכל, האם נלמד באוניברסיטה, איפה נלמד ועוד.
מהי מידת הבחירה האישית של כל אחד?
לבעליי החיים שחיים בג'ונגלים או באוקיינוסים, יש כביכול מידה רבה של בחירה אישית. האם הם יכולים לבחור מה לאכול? מתי לצוד? היכן להסתתר? לפי שפינוזה, הרבה גורמים משפיעים על הבחירה האישית כביכול של בעלי החיים: תכונותיהם גורמות להם לנהוג כפי שהם נוהגים ולא בחירה חופשית. הקוף מטפס על עצים כיון שהוא יכול ובנוי כך ולא מפני שבחר בכך. התחממות כדור הארץ משפיעה על נדידת ציפורים, על צמצום אזורי מחייה של בעלי חיים ולא בחירה אישית שלהם לאן לנדוד והיכן לחיות.
לפרות ברפת למשל, יש כביכול כמות נמוכה של בחירה אישית. הן לא יכולות לבחור מתי להיכנס להריון, מה לאכול, מתי לעזוב את העגלים שלהן והיכן לגור. שפינוזה שואל האם הן יכולות לבחור מתי לאכול? עם איזו פרה להתרועע? התשובה שלו היא שגם במקרה זה זו לא בחירה אישית, אלא תוצאה של כוחות מורכבים יותר, כמו תגובה כימית של רעב ושל משיכה. לפי שפינוזה אם כך, גם לפרות אין בחירה חופשית.
לדוממים אין בחירה אישית בכלל. למשל: המכונית מתחילה לנסוע, בגלל האדם שלחץ על דוושת הגז. המכונית לא בוחרת, מתי היא רוצה לנוע, לאן ובאיזו מהירות. מחשב המכונית, המנוע וסדרה של פעולות מכניות חלקן מצד האדם הן שגורמות לתנועת המכונית. המכונית היא כמו האבן.
הכרחיות מול גורל
האם גורמים חיצוניים שווי ערך לגורל? אפשר למצוא זיקה בין שפינוזה לבין תפיסת הגורל שמיוצגת בסיפור הפגישה בסאמרה, כיוון ששתיהן מצמצמות את מידת הבחירה החופשית של האדם ושל האבן. ההבדל נעוץ בכך שהגורל מסביר שאין בחירה חופשית, בגלל כוחות רוחניים, ערטילאיים ולא מוסברים שקשורים במקרים רבים לדת ולאמונה. שפינוזה ותפיסת ההכרחיות מסבירים את מקור הכוחות באופן רציונלי ומנסים להתבסס על הסבר מדעי או חברתי. יש שרואים בשפינוזה אחד מאבות החילוניות והתפיסה הספקנית, כיוון שלכל דבר ניסה למצוא בסיס מדעי ורציונלי ולא להסתפק בהסבר רוחני.
מדוע יש דברים שמוכרחים לקרות?
חוקי הטבע
תגובות כימיות/ ביולוגיות
שינוי מולקולות של החומר בגלל תגובה ביניהן, למשל: אם ממלאים מיכל בתערובת של מימן וחמצן ומחממים אותו, מתחוללת תגובה שבה שני היסודות יוצרים מולקולת מים. שינוי המולקולה אינו תוצאה של בחירה חופשית, אלא תוצאה של תכונות חומרים ותהליכים מורכבים
חוקים פיזיקליים
מים בנחל תמיד זורמים לים ממקום גבוה למקום נמוך בשל כוחות המשיכה.
גורמים לכדור שעף כלפי מעלה לחזור לקרקע בשל כוחות המשיכה.
גורמים חיצוניים שמשפיעים על ההחלטות והמעשים של בני האדם
הרגשות החזקים שלנו, כמו: קנאה, אהבה וכעס. כאשר נריב עם חבר טוב למשל, נהפוך להיות כעוסים ועצובים ונתנהג לאנשים סביבנו שונה מכפי שהיינו נוהגים לו היינו במצב רוח טוב יותר. ר' עקיבא היה אומר שאפשר לשלוט בכעס, ואילו שפינוזה היה טוען שהכעס הוא כוח מניע.
חוקי המדינה מהווים אף הם תולדה של גורמים חיצוניים. ללא חוקי המדינה והעונשים על הפרת החוק, בני האדם היו עלולים להתנהג בצורה שונה מכפי שהם מתנהגים כיום. דוגמה: אם על שוד בנק לא היה מושת עונש, הרבה יותר אנשים היו מועדים לגניבת כסף. חוקי המדינה מגנים על החברה מפני מקרי פורענות אלו ומובילים לחברה הגונה יותר. השאלה היא האם בני האדם בחרו לחוקק חוקים אלו או שהם נכתבו כתוצאה מרגשות כמו פחד, חשש שהם בטבע האדם. האדם פוחד מבני אדם אלימים וחזקים ממנו ורגש הפחד הוביל אותו לנסח חוקים שימנעו פגיעה בו.
פרסומות בטלוויזיה או בשלטי חוצות, יכולים להיות גורם חיצוני שמשפיע על הבחירות וההחלטות שלנו. לדוגמה: אם ראינו פרסומת לארטיק חדש שיצא לשוק, ייתכן שנחווה רצון פתאומי לטעום את הארטיק, כשנראה אותו לנגד עינינו במכולת או בסופר ולכן נקנה אותו.
