by Hadas Weiner Yerushalmi 8 years ago
521
More like this
מיומנויות חברתיות ברשת
מיומנויות חוצות מדיות Transliteracy
שימוש במדיות מגוונות
שמירה על פרטיות
ניהול זהויות
יצירת תוכן
ארגון ושיתוף תוכן
שימוש חוזר חוצה פורמטים repurposing בתכנים
סינון ובחירת תוכן
פרסום עצמי
המושג "אוריינות" – "literacy "מציין במשמעותו הבסיסית יכולת קרוא וכתוב. במשמעות רחבה יותר, מדובר על שליטה ביכולות במגוון תחומים.
אוריינות העידן הדיגיטאלי מבוססת על "כישורי המאה ה-21 " שעיקרן : דרכי חשיבה, דרכי עבודה, אמצעי עבודה וחיים בעולמנו. כדי לשרוד בסביבה הדיגיטלית היחיד זקוק למגוון יכולות כגון יכולת קוגניטיבית, מוטורית, סוציולוגית וריגשית כדי לפעול בצורה האפקטיבית ביותר בסביבה דיגיטלית.
השימוש בטכנולוגית המידע והתקשורת, הביא למרכז השיח הציבורי את העיסוק באוריינות דיגיטאלית, שהיא, לצד הגדרות דומות רבות אחרות, "היכולת האישית להשתמש במחשב לצורך חקר, יצירה ותקשורת כדי לפעול ולשתף בבית, במקום העבודה ובקהילה".
אוריינות זו מוכרת גם כ"אוריינות מוסרית" - literacy moral . אוריינות אתית היא גישה, ולא רק מיומנות או אמצעי, המסייעת לפתח את ההתנהגות האתית הראויה כקדימות אישית וחברתית. היא כוללת מודעות לחשיבות האתיקה, מחויבות לליבת ערכים משותפת המהווים בסיס להתנהגות אתית, מיומנויות של חשיבה ביקורתית וקבלת החלטות לפתרון דילמות אתיות.
אוריינות אתית היא יכולת אישית של האדם לפעול בדרך אתית בשגרת חייו, מתוך קבלת החלטות מודעת ומכוונת, בהתחשב במחויבותו לחברה, כמו גם לעצמו.
אוריינות סוציו רגשית - היכולת המורכבת ביותר מבין האוריינויות.
האינטרנט מאפשר כיוונים אינסופיים בשיתופיות ,בלמידה שיתופית בקהילות לומדות בקבוצות דיון, ושיתופיות באינפורמציה, אבל עם כל האפשרויות המשתמש גם נתקל באינספור בעיות כמו: כיצד ניתן לדעת אם אותם אנשים אשר איתם אתה מדבר הינם מתחזים? האם לפתוח דואר מכתובת שאיננה ידועה? אלה דוגמאות מעטות אשר בהם נתקל מידי יום המשתמש כדי "לשרוד" עם התקשורת המאסיבית.
האינטרנט למעשה הוא ג'ונגל של תקשורת בין בני אדם וצריך לדעת את החוקים כדי לשרוד ולא ליפול במלכודת.
אוריינות זו מוכרת גם בדרך כלל כמושג מראשית המאה ה- 20 )כ"אוריינות מוסרית" - literacy moral . אוריינות אתית היא גישה, ולא רק מיומנות או אמצעי, המסייעת לפתח את ההתנהגות האתית הראויה כקדימות אישית וחברתית. היא כוללת מודעות לחשיבות האתיקה, מחויבות לליבת ערכים משותפת המהווים בסיס להתנהגות אתית, מיומנויות של חשיבה ביקורתית וקבלת החלטות לפתרון דילמות אתיות.
הדרישות המוסריות מהאדם והאזרח הדיגיטאלי, כתנאי הכרחי לקיום חברה בעידן הדיגיטאלי, חברה הוגנת המכבדת את כל אזרחיה.
הטכנולוגיה שינתה בין לילה את האפשרות לכל אדם באשר הוא, לנצל אמצעי ביטוי, תקשורת והפצה, ובכך הציפה את הצורך המיידי להנחלת אוריינות אתית לכל אזרחי החברה.
מיניות ופורנוגרפיה הן תופעות במרכז השיח הציבורי של הסכנות, הפגיעה ואי המוגנות ברשת. תופעות אלה, אף שהיו קודם לעידן הרשת, הפכו למטרדים נפוצים בגלל קלות הנגישות לחומרים אלה, וקלות העברת מסרים במדיות שונות בתקשורת המקוונת לחפיצים האישיים.
הזכות הבסיסית לשוויון בין האזרחים בכל הנוגע לחופש המידע. הפער הדיגיטאלי מתייחס לפער הסוציואקונומי בין אלה שיש להם נגישות לטכנולוגית מידע ותקשורת, ובין אלה שאין להם.
חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, יצירה בכל מדיה וסוג בכל שאר דרכי התקשורת.
חסימת מידע המטיף לשנאה, גזענות, מיניות וכיו'ב.
מי האחראי על אמתות המידע הנגיש לנו ברשת והנאמנות למקורות שממנו נלקח?
הפרטיות היא אחד הנושאים המרכזיים בהשלכות האתיות של השימוש במרחב מקוון ובטכנולוגיה עדכנית של נגישות וטיפול במידע, תיעוד, פרסום ותקשורת.
האבטחה הפכה זה מכבר כנושא מרכזי בדיון האתי, בסוגיה האם עדיפה הגנה על טובת הכלל, או הגנה על זכויות הפרט.
גניבת זהות, פשיעה במרחב המקוון וחדירה לצרכי הונאה ופגיעה באמצעות החפיצים האישיים העדכניים כטלפון חכם/ מחשב/ אחר.
אוריינות אינפורמציה INFORMATION LITERACY
עם הגידול המהיר בנגישות לאינפורמציה, היכולת להעריך את האינפורמציה הפכה להיות מפתח בצריכת המידע. היכולת להעריך את המידע הפכה להיות הישרדותית לצורכים את המידע. איזה מידע מהימן? במה ניתן להשתמש ולמה לא להתייחס? אוריינות אינפורמציה היא היכולת לדעת כיצד להעריך את האינפורמציה כמו פילטר ולדעת היכן הדיעות מוטות, היכן שקריות או לא רלוונטיות. חשיבת מידע ביקורתית.
אוריינות היסתעפותית- BRANCHING LITERACY
שתי התרחשויות מהפכניות התרחשו בין התקופה הרומית (בערך במאה ה-3 לספירה) ובין המאה השישית לספירה: ספרים הפכו להיות "ספרים" ולא מגילות. המהפכה השנייה קרתה כשהחלו למספר את העמודים בספר. היכולת לתמרן בין הדפים ולמצוא את מבוקשתך, אפשרה למלומדים חופש בפענוח אינפורמציה. היא אפשרה, למשל, לבדוק מספר מקורות מידע ולהצליב ביניהם. כאן נמצאים השורשים ל-היפרטקסט. במאמר נטען כי החופש בניווט יוצר אתגר חדש בהבניה של ידע ממקורות מידע שונים שאינם "מסודרים", דבר היוצר רב מימדיות במחשבה. ומה שהתפתח לאוריינות דיגיטלית מסתעפת מסוג חדש.
reproduction literacy- אוריינות רבייה
היכולת ליצור ולמחזר מחומרים קיימים. המצאת הדפוס ב-1455, אפשרה קפיצה עצומה והתפתחות ביכולות האדם לשכפל ולפרסם אינפורמציה. הקפיצה המשמעותית הבאה בהפצת ידע ושימוש חוזר בו, התקיימה ב-מאה ה20 עם מהפכת המחשוב. מהפכה זו יצרה אין סוף אפשרויות למחזור של אינפורמציה והפצה שלו, אבל גם העלתה שאלות רבות וחשובות: עד כמה יכול אדם לשכפל מידע או להעתיקו מבלי שייחשב לעבריין? מהם המגבלות? מתי יצירה היא אקט טכני של העתקה?
ראייה חזותית אוריינית (photo visual Literacy)
כתיבה היא דרך לתקשורת בסמלים אשר התפתחה לאלף בית. בסביבה דיגיטלית, "הראייה החזותית למען מחשבה" שינתה דמותה לפוטו ויזואלית (PHOTO VISUAL).
