מטלת פילוסופיה

More like this

זכויות האדם

by keren hauser

התעוררות הלאומיות

by הילה לוריא- במברגר

כששואלים על מתכוונים ל

by sarit barkai

קבלת החלטות

by ליאת לילינשטרן

מטלת פילוסופיה

הרנסנס

זה התחיל באיטליה בנסיכות וסביב המאה 14 והאלה .רואים רצון לעשות שינוי גדול ,הלידה מחדש, רצו להוליד את התרבות מחדש , לתרבות הקלאסית של יוון . הרנסנס מוכר בתקופה בפני עצמה זה לא חלק מימי הביניים וזה לא ממש חלק מהנורות זה כאילו העת החדשה שמה שמאפיין אותה לא דומה לתקופות אחרות , שהאנשים רצו לידה מחדש זה תקופה שנולדה כחלק מהתנגדות מהתקופה הקודמת זה אומר שיש אינטלקטואל שעוצר את שלטון הדת. תנועות הרנסנס : היא תנועה אינטלקטואלית בעיקר גברים , היו קצת נשים , הם רוצים לחיות את הרעיונות מהעת העתיקה ובעיקר לפתיח גישות חדשות למחשבות . ההשראה היא אותם כתבים של הפילוסופים היוונים שחלקם ישמרו על ידי האסלאם שלא חשש מהם , ועם גיבוש חלקים באירופה על ידי המוסלמים , בעצם חזרו חזרה לאירופה . היא הכריזה כי באה לייסד וליצור חידוש – מהפכה שעיקרה המהפכה ביחס לאדם – פיתחו הגישה ההומניסטית : אמונה באדם , אופטימיות , ומיצוי יכולת האדם .

מיישל דה מונטיין

מיישל דה מונטיין : פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי, בן תקופת הרנסנס . דה מונטיין מציג את עצמו הוא חוקר את טבע האדם , הוא מנסה לבחון את אופי האדם באמצעות קריאת ספרים , מסעות וניסיונות הפרטי והציבור .

בגישה החינוכית של מישל טען : שלא צריך ללמוד מספרים כבדים , אפשר ללמוד מהחיים דרך דברים פשוטים.

הדרך הטובה בלהתמודד עם המוגבלות היא לשרטט מחדש את הגבולות לגבולות נורמליים ולהכיר ולדעת אך לפעול.

דע במה אנחנו לא טובים , בוא נכיר מה שיש לנו , לא להפריז בחשיבותה וביכולותיה של המחשבה האנושית , ולזכור שהחיים מורכבים גם מטירוף גם מחוכמה . ההערכה עצמית אך אני מעריך של עצמי ומעריך לאחר, הספקנות זה מה שנותן לי , אלא מה אני חושב על זה, כדאי ללמוד יותר.

ההקשבה להקשיב טוב להבין מה בן אדם חושב והמסר שהוא רוצה העביר, מה נאמר כאן המורה לא יעשה , לא לכפות את דעתו לתלמיד .

המשותף מונטיין ורנה דקארט

הדומה בין שני הפילוסופים מישל דה מונטיין ודקארט :

· המפגשים עם רעיונות השכלה , חשיבה , ופיתוח החשיבה.

· שניהם לא מערבים את האל ואנשי הדת לתהליך הלמידה , לטענתם הלמידה היא תהליך אישי

· הספקנות לא להאמין לכל דבר – להיות בקורתי .

· שניהם נתנו מקום ל אני , חשיבות האני

· פיצול של הגישה ההומניסטית – דקארט מדבר על בסיס ידע רחב מהאנשים חושב שהידע אוניברסלי ודמונטי – טען שכל אחד יכול ללמוד לבד לא צריך להתערב.

· דמונטי מכניס משהו חדש – טוען שהאדם יעשה מה שהוא רוצה, יתאים מה שנוח לו, יתאים את עצמו למשתנה השוק והלמידה , ויפתח את הדברים שהוא רוצה לפתיח .

· דקארט בא מעולם המתמטיקה וכאן בניגוד לדמונטי והוא מציע ידע גדול בלחפור לאדם ללמוד ולהקפיד על הידע והרחבתו.

רנה דקארט

רנה דקארט : היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי . נחשב לאחד החשובים והמשפעים בהיסטוריה המערבית .דקארט התעסק בעיקר ביכולת להגיע לידיעה ודאית וביחס בין גוף לנפש . דקארט ידוע בניסיונו להתמודד עם בעיית הספקנות בפילוסופיה ולמעשה מאז דקארט נושא הדיון העיקרי בקרב הפילוסופים .

גישתו החינוכית : דקארט רצה למצוא בסיס מוצק לכל החקירה המדעית , ורצה למצוא את בסיס הידע הוודאי ממנו יכול להתחיל , על מנת להגיע לאמת ודאית כלשהי.

לטענתו אני חושב משמע אני קיים, לכוונתו היא למעשה הטענה כי גם הטלת הספק עצמה בקיומו , היא הוכחה לקיומו , כל שהוא לא יכול שלא להיות קיים . אז הוא אומר יש דבר אחר שהוא וודאי שצריך להטלת ספק בכל כלל לוגי הנקבע בידנו , בכל זאת הוא עושה שימוש בכלים לוגיים בכדי להוכיח את קיומו .והצורך בלהטיל ספק אין הטלת ספק עליו , יש לו סוג של הכללה , לא להאמין לחשוב שיש ספקנות . וזה מראה את החשבת עצמו למי שיכול להוביל .

הוא מדבר על אני חושב ואני קיים הוא נותן מקום ל אני המחשבה של אני שדומה . אצל דקארט האני יכולת מהכלל ויש לו יחוד מזה שכל אחד ואחד חושב , יש רמז לאני . זה נותן למקום לפרט.

בקטע הדידקטי נותן מקום לדילוגיה לעבודה בקט החינוך והוראה תיקחו את הבעיה תחלקו לבעיה משנה תתחילו עם הקלה , ותמשיכו האלה.

מתודולוגיה שתסייע למדע שהוא אחיד , מחיקת ימי הביניים כי מאמינים בדעות קודמות, הדעות הקדומות מונעות מהם לחשוב באופן רציונלי , פותר את זה על ידי קריאה לספרים טובים , אחד הבסיסי להומניזם קלסיים.

הנוארות

תקופת ההשכלה הנאורות : תקופת המשנה השנייה בעידן המודרני נקראת גם עידן הנאורות שנבע מתנועה אינטלקטואלית שחיפשו אנשים בודדים , לעודד אותם גם אחרים שיש להם כישרון , ששמה לעצמה מטרה לבסס מוסר אסתטיקה וידע הנשען על רציונל . דגש עיקרי בתקופת הנאורות היה עיסוק והצגת מהפכניים של חברה אזרחית שאיננה כפופה למוסדות המונרכיה והדת .פתחה את הבסיס להתפתחות של זכויות האדם, שוויון ערך , חושב דיבור, הבסיס שמדבר על תפקיד המדינה כלי האדם . הרציונל ועל הנחות יסוד לאגוצנטריות שההיגיון במרכז הרצון לקדמה שתבוא מחשיבה הגיונית ,מדגישה את האימון בפרט . האמת מתפתחת עם היכולת והידע לעשות עוד מחקרים , מתחיל המדע בתקופת המודרניזם לפוך אותה לשימושית .

התפתחות הנאורות

· בתקופת הנאורות ממשיך ומתגבר תהליך החילון .

· בתקופת הנאורות התפתח הליברליזם : פילוסופיה פוליטית אידאליסטית המבוססת על עקרון חירות האדם ותומכת בחוקה ושוויון בפני החוק כבסיס לשלטון ובחופש דת קניין וביטוי .

· בתקופת הנאורות כחלק מהתפיסה ההומניסטית התפתחה תפיסת החינוך בהתאם לטבע

ערכים רבים שהודגשו בתקופת הנאורות :

· בני האדם הם יוצרים תבוניים , ולכן עליהם ללמוד ,להשכיל , לשאול, להביע ביקורת ולערער.

· העם צריך להיות הריבון ולא הכנסייה . אסור לבני האדם להיות משועבדים לכנסייה ולקבל לעצמם את החיים שהיא כופה עליהם

· תפקיד המדינה להגן על זכויות הפרט ולא להפך .

· כל אדם זכאי לכבוד עצמי וחופש איש .

· דמוקרטיה היא צורת הממשל הטובה ביותר

· כל בני האדם שווים בלי הבדל , גזע מוצא אתני .

· השיטה המדעית היא בת הברית היחידה להבחין בין אמת לבדיה בעולם הפיזי והמדע בשימוש נכון

· חופש הדיבור לכל בני האדם , חופש התאגדות, חופש להאמין .

רעיון ההקדמה : אחד המניעים מהפכות היה רעיון מרכזי אחר בתפיסת ההשכלה. התפיסה הגורסת שהאנושות מתקדמת לתנאי חיים טובים יותר , הן מבחינה מוסרית ופוליטית, רעיון הקדמה התפתח על רקע האופטימיות שיצרו תופעות חברתיות חשובות שהתגברו בתקופה זו כמו הקפיטליזם , התיעוש , והבורגנות .

עמנואל קנט

עמנואל קאנט הוא פילוסוף המודרני הגדולים בעת החדשה שכתב ספר על הנאורות והגדיר שהיא העזיבה של האדם את חוסר הבגרות שהוא גרם לעצמו הכוונה לחוסר הבגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בהבנה ללא הדרכה של מישהו אחר. היכולת להשתמש בחשיבה ללא הדרכה הוא מתייחס לכל תחומי החיים ומדבר על הדת שצריכה

להיות מצפון מחוסרי ואם לא זה כמו אמונה תפילה .לטענתו בנושא הדת , דת ללא מצפון מוסרי כמוה כאמונה תפלה , ורעיון האלוהות חייב למלא את נפשו של אדם ברגשי כבוד.

תפיסתו החינוכית :

א. מה אני יכול לדעת?

ב. מה אני חייב לעשות?

ג. למה אני רשאי לקוות?

לטענתו, אלו הן שלוש השאלות הבסיסיות שאותן מנסה התבונה האנושית לפתור. השאלה הראשונה היא

מתחום תורת ההכרה ותכליתה היא לגלות את גבולו הלגיטימי של הידע האנושי.

השאלה השנייה היא שאלה השייכת לתחום של תורת המידות (מוסר), וכדי לענות עליה מחפש קאנט ציווי

מוסרי שהכרחי להניחו, המורה כיצד ראוי שהאדם ינהג. בשאלה הזו דן קאנט בספרו "ביקורת התבונה המעשית", אף

על פי שאת תחילת הדיון ניתן כבר לראות ב"ביקורת התבונה הטהורה".

השאלה השלישית דנה בקשר הסבוך שבין המוסר והאושר. מצד אחד, קאנט איננו רוצה לקשור בצורה הדוקה מדי בין אושר למוסר, שכן גם אנו עדים לתופעת "צדיק ורע לו" וגם המניע שלנו לבצע פעולה מוסרית איננו תחושתנו הטובה.

עאמוס קומינוס

עמוס קומניוס : חשיבותו נודעת בעיקר בהיותו המחנך הראשון באירופה של הרנסנס . פעילות תקדימית נבעה מגישתו הדתית הרפורמיסטית שאינה רואה בלטינית עוד ערך , מתפיסת עולמו ההומניסטית שנבעה גם היא מטיעונים דתיים רפורמיסטיים שנבעה גם מטיעונים דתיים ומגישות חינוכיות . היא היוותה פריצת דרך חברתית וקפיצת מדרגה בסוגיות של בעלות הכנסייה על הידע , ולימים נתנה אותותיה על הכנסייה והשפעתה הפוליטית , מקריסת רעיונות הסדר החברתי עד המלוכה והאצולה . חקר חינוך בהתאם לטבע .

יצירותיו ורעיונותיו :

· הראשון שנסי דידקטיקה משוכללת והציע דרכים קלות ויעלות להוראת הלשנות העתיקה

· דרכי החינוך של הישועים – הדבר עורר בקוסינוס צורך להנהיג תיקונים גם בחינוך הפרוטסטנטי.

· הציע שיטה מהפכנית הסבר על העולם באמצעות איקונוגרפיה ( תמונות ממוספרות ולידן הסברים כתובים ).

· בית ספר לכל : החינוך לילדיו מוטל על ההורים יש להקים קבוצה מיוחדת של אנשים שיוכשרו בהוראה , לאפשר לילדים מעמדות נמוכות ללמוד .

· לימוד בשפת האם : העדיף ללמד את הדת בכנסייה בשפת האם , מכיוון שילמדו אותה בקלות כי הלטינית שפת המלומדים והכנסייה על אף העבודה שהתלמידים לא שלטו בה .

· לימדה מאתגרת מועילה ומהנה : לעורר סקרנות לתלמיד שיכול ללמוד מתוך הנאה והלמידה תהיה יעילה .

· חינוך החלשים : האמין שהבנות נכונות באותה חדות מחשבתית ויש להן את היכולת ללמוד הדגיש גם על הילדים עם מוגבלות שכלית שצריך להקפיד על עזרה נוספת . ולאפשר לעניים ללמוד תוך בתי הספר ולהתקדם .

· למידה לארוך כל החיים : האפשרות לכל אדם לחדש את הדעה שלו לאורך חייו , ולקבל מכל מוסד או חברה את צד החינוכי בלמידה אישית .

קומינוס הפנה באמצע המאה ה 17 זרק אור לנושאים כמו :

· הבסיס הפסיכולוגי של שיטות ההוראה

· ההתפתחות הרוחנית של האדם

· הצורך בארגון ובהסדרה של תכנית הלימודים ושל המבנה המנהלי של החינוך

· הצורך בגוף בין – לאומי שירכז את המחקר החינוך

· הקשר בין בית הספר לחברה

המשותף בין עאמוס לבין רוסו ופסטלוצ'

עיצב קומניוס את משנתו החינוכית שבבסיסה הרעיון של חינוך בהתאם לטבע והפדגוגיה הטבעית, רוסו, פסטלוצי ו'יורשיהם' התבססו על תפיסה זו ופיתחו אותה.

גון לוק

גון לוק : נחשב לאחד החשובים בפילוסופיה בעיד הנאורות , ולכתביו בנושאי תורת ההכרה ופילוסיה פוליטית היית השפעה רבה על התפתחות תחומי אלה . הרחיב את השכלתו בפילוסופיה של המוסר , פילוסופיה של הטבע , ורפואה. כפילוסוף של תורת ההכרה הייתה לספרו של לוק מסה על שכל האדם השפעה מכרעת על התפתחות האמפיריציזם. הסביר מהם מקורות לכלל הידע וההבנה האנושיים . לדון במגבלות הידע האנושי ולהבחין בין סוגים של ידע , אמונה ודעה . נקודת המוצא של המסה היא דחיית התפיסה לפיה קיימות אידיאות מולדות . תחת זאת , שכל אדם נולד טבולה ראסה (דף חלק ) .נחשב לאחד מאבות הליברליזם , ולדמות מרכזית בתנועת ההשכלה . .

גישה חינוכית של גון לוק :

· הודות לגישה שלו , המדגישה את הניסיון , הפך לוק לאחד ההוגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של האמפיריציזם המודרני . לפי לוק אין לשכל האדם גישה ישרה למושאים חיצונים .

· הוא הסביר את חשיבות החינוך לילד בעזרת שלושה רכיבים : פיתוח גוף בריא , יצירת אישיות טובה , ובחירה נכונה בתוכנית לימודים הוא טען שהילד נולד כדף לבן וההשפעה על הילד מגיל הרך משמעותית יותר מאשר שהוא מתבגר . ומדגיש את תפקיד ההתנסות בגיבוש השכל .

· רכישת מידות טובות : טען שהמידה הטובה היא האושר ולרכישתה יש חשיבות לתרגול וזה בחובת החינוך והחינוך אמור להיות באמצעות כבוש היצר והדת .

· מבחינה דידקטית הדגיש על הקניית ידע ועיצוב הרגלי החשיבה

· רכישת חוכמת חיים מתנהלת על אורח חיים יעיל ונבון

· רכישת השכלה בהתמקדות למקצועות מועילים

· למידת נימוסים והתנהגות ראויה בחברה כגון לימוד בשפת האם , אין מקום לחינוך שווה , החינוך צריך להיות באחריות המשפחה , ולהכביד על כבוד הילד ולהכשיר את התלמיד למילוי תפקיד חשוב בחברה.

המשותף בין ג'ון לוק ורנה דקארט

גון לוק בדומה לרנה דקארט הדגיש את זכויות וחירות הפרט, את חשיבות ההסכמה כבסיס ללגיטימציה של המדינה . את הבסיס המוסרי להגנה על הפרט וקניינו מפני המדינה.

ז'אן ז'אק רוסו

ז'אן ז'אק רוסו: יליד ז'נבה הקלוויניסטית , תושב פריז , החליף דתות ומקומות עבודה .היה פילוסוף, סופר , תאורטיקן של החינוך ,נחשב לחד מהפילוסופים החשובים של עידן הנאורות . רעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית גם על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועות הלאומיות . עסק בפילוסופיה של החינוך , ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך של ילדים בגישה טבעית

הגישה החינוכית של רוסו :

רוסו הביע את דעותיו על החינוך בספרו (אמיל) וחלק את גדילת הילד לארבעה שלבים :

מינקות עד גיל חמש " האם תיניק את ילדה , החינוך יופקד בידי מחנך, המחנך יניח לילד להתפתח באופן טבעי , הילד ילמד מניסיון , המחנך יכיר את לשונו הטבעית של הילד,

הוא טוען שהנער חייב לפתח את גופו והן את האינטלקט שלו ולהימנע מן הצרות והרעות החולות של חייו .

מגיל 5-12-: מטרת החינוך למנוע השפעה משיקה לילד , התלמיד כחומר בידי המחנך ועל המחנך לזהות את עצמו עם המציאות , החינוך יתמקד בחושים , הניסיון ממשיך להיות המורה המרכזי . אהבת המחנך היא היוצרת מוטיבציה בתלמיד .

שלב ההתבגרות גיל 13-15 : לעצב דרך החינוך אדם חדש , מטרת החינוך להתאים את החניך לסטטוס חברתי , המחנך מעצב אותנטיות קיומית ומרחיק אותו מהנורמטיביות הצבועה . ומתחיל הלימוד השיטתי , השכלי .

הבחרות 15-20 : ביטול רצון הפרט בפני הרצון הכללי המזהה עם התבונה ונובע מהתבונה האובייקטיבית , מחנכים לפיתוח הגישה המוסרית אל הזולת : רחמים , הכרת תודה . אחרי פיתוח החושים , החינוך הריגושי והשכלי ניתן מקום גם לחינוך הדתי ברוח הדת הטבעית .

טען שבכדי להצליח בחינוך :

אין להרבות , לדרוש , לבסס ולהסביר פקודות

אין לפנק את הילד

אין להיכנע לבכי ומורי

אין לפסוח על הסעיפים

יש להרבות בשמחה בילדות ולנצל את משחקי הילד לשיפור הבנתו את העולם

מגדיש את החינוך הביתי או הטבעי , כיצד יחיה עם אחרים , י

צריך לחנך כל אדם בשביל מעמדו

רוסו התנגד לדפוסי ההוראה הסמכותיים אשר כבולים את התפתחות היחיד ומרחיקים אותו מצרכיו האמתיים.

הוא ביסס את הפילוסופיה על הפער בין החברה האנושית ובין טבע האדם . הוא הסיק כי יצר לב האדם טוב מטבעו .

רוסו ראה בחברה דבר מלאכותי וטען כי התפתחות החברה במיוחד במוסדות היוצרים תלות הדדית חברתית , נוגדת את טובת בני האדם .

טוען שההשפעה השלילית של החברה על האדם האצילי מטבעו מביאה להידרדרות או יוצר ההישרדות והאינטרס הטבעי שבהם ניתן האדם לכלל, הגאווה ההרסנית שהיא מלאכותית ומכריחה את האדם להשוות עצמו לאחרים , וליצר פלד , ורעות חולות נוספות .

פסטל וצ'י

פסטלוצ'י: : היה מחנך והוגה שוויצרי , ממייסדי הפדגוגיה המודרנית , הקים מוסדות חינוך באזורים דוברי גרמנית וצרפתית של שוויץ וכתב רומנים שבהם הסביר את השקפתו על העקרונות המודרניים של החינוך . שיטתו הליברלית הייתה מבוססת בעיקר על משמעת באמצעות עבודה , כבוד, ומעל הכל אהבה ואמון . הוא הושפע מהרעיונות הפילוסופים שנבעו מספרו של רוסו , קיבל את תפיסותיו של רוסו לגבי המדינה והחברה בהם ראה תוצר של אמנה חברתית, פרי התקשרותם של יחידים כדי לדאוג לקיומם וקיבל את האמונה בילד , ומרכזיותו בתהליך החינוך.

גישה החינוכית של פסטלוצ'י

· סבר כי הדרך ללמוד היא דרך הראש , הידיים והלב .

· האמין שהדרך היחידה לתיקון המדינה דרך החינוך גם העבריינות ניתן למנוע דרך החינוך

· והדגיש שעל החברה לדאוג לחינוך החלשים .

· לדעתו תפקיד החינוך הוא יצירת אנושות מפותחת וחיה מתוך הרמוניה של הכוחות והנטיות שבטבע האדם זה אומר על המחנך להכיר את טבע האדם ולפעול בהתאם.

· החינוך צריך לסייע לילד להוציא מן הכוח אל הפועל ולתת לו אפשרות להתפתח לעולם .

עקרונות הראשיים שהנחו את פסטלוצ'י בחינוך התבססו על :

· הסתייעות בהיבטים המוחשים לפני לימדת המושגים

· היוועדות לסביבה הקרובה לפני הכרת דברים מרחוק

· התקדמות מתרגילים פשוטים אל תרגילים מורכבים יותר

· ההתקדמות הדרגתית ואיטית

מטרת החינוך לפי פסטלוצי :

· אושר

· פיתוח אישיות הרמונית

· סיוע בהתאם הילד לחיים

· החינוך עומד במרכז חיי האנושות מכשיר את האנשים למלא תפקידם בחברה

דרכי ההוראה צריכות להתחשב ביכולת של הילד ובצרכיו הפסיכולוגיים

המשותף בין פסטלוצי וג'ון ולק

פאסטלוצ'י קרא והושפע גם מהגותו של ג'ון לוק. הוא קיבל ממנו את התפיסה כי "אין דבר בשכל שלא היה קודם

בחושים" מכאן החברה האנושית יסודה בניסיון החושים, רק על ידם ניתן

להכיר את העולם. על יסוד ההכרה זו בא עיבוד החומר על-ידי החשיבה.

מכאן הסיק כי יש להילחם במילוליות בחינוך וכי ראשיתו של החינוך חייבת להיות בהכרה החושנית – הסתכלות.

מלוק למד פאסטלוצ'י את הדגש על הטיפוח האינטלקטואלי ואת האמונה בחשיבות השכל גם בעיצוב האופי.

תפקיד השכל בעיצוב האופי משקפת את העידן החדש (נאורות,מודרניזם) שהביא המדע לעולם.

פסטלוצ'י המשותף והמנוגד לרוסו

פסטלוצ'י קיבל את תפיסותיו של רוסו לגבי המדינה והחברה בהם ראה תוצר של אמנה חברתית, פרי התקשרותם של יחידים כדי לדאוג לקיומם וקיבל את האמונה בילד ומרכזיותו בתהליך החינוך.

בניגוד לרוסו הוא מצדד בחינוך הילד בתוך החברה, רואה במשפחה רשות חינוכית ראויה ונוטל על עצמו אחריות לחינוך של ילדים משכבות ומעמדות שונים תוך הדגשת זכותו של כל ילד לחינוך ולפיתוח מלא של כל תכונותיו וכישוריו.

מודרניניזם

התפתחו בסוף המאה 19 תמכו ברעיון של בחינה מחדש של כל היבט של היום , ממסחר עד פילוסופי , במטרה למצוא הדברים המונעים התקדמות ולהחליף אותם בדברים חדשות. ברקע לצמיחת המודרניזם ניתן למצוא כוחות חברתיים , פוליטיים , וכלכליים ששימשו כבסיס לחשיבה שונה באופן רדיקאלי והשפיעו על האומנות התרבות והחינוך . הבולט היה התיעוש תוצר המהפכה התעשייתית . תחילת התנועה המודרנית התבטאה בדחייה של המסורת ובנטייה לגשת לבעיות בפרספקטיבה חדשה מבוססת על רעיונות וטכניקות קיימות

פאולו פריירה

פאולו פריירה : היה מחנך ברזילאי ותאורטיקן רב השפעה על החינוך . התפרסם בזכות עבודותו בתחום החינוך העממי , נחשב לאחד ההוגים הבולטים ביותר בהיסטוריה של הפדגוגיה העולמית. שהוא התמנה למנהל חינוך בברזיל הוא יצר פרויקטים בצורת מניפה הביאו את הידע בקריאה וכתיבה לפועלים בתעשייה שהשלטון היה לו מאוד נוח לא יהיו משכלים . השיטה הצליחה והאנשים למדו את העמיתים שלהם ואחרי הנושא פעל הם התחילו להראות בצורה הדרגתית בשטח דרך השכלה בסיסית .

הגישה החינוכית של פאולו פריירה :

· יש ליצור שינוי בתודעה של התלמידים עצמם כלפי עצמם וכלפי החברה שבהם הם גדילים

· על החינוך להיות מנגנון לשימור מעמדות חברתיים

· בחינוך צריך להיות דיאלוג שוויוני בין המורה לתלמיד ולהעמיק את התודעה הפוליטית של התלמיד תוך שימוש בעולם המושגים

· להפסיק את תהליך הוויתור אל העצמי , חילוף החשיבה , הרגשה והרצייה עצמית והחלפת העצמי המקורה בזהות מושאלת

· נקודת התרופה של החינוך היא המלים הריקות לניסיונם של האחרים

· לאפשר לילדים את הידע האמתי תוך כדי הצמחה באמצעות החקר , החיפוש , הבחינה , והשינוי והגלוי מחדש.

יאנוש קורצ'אק

יאנוש קורצ'רק 1878-1942: הוא שם העט שבו נדע הנירק גולדשמידט, רופא, מחנך , והוגה חינוכי , סופר ,פובליציסטי ופעיל חברתי יהודי – פולני .

קורצ'אק היה ממבשרי הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. בית היתומים שהקים וניהל היו אחד הניסיונות המוקדמים בחינוך דמוקרטי , שכללו בית דין של הילדים . אחד מהחלוצים בתחום שיקום ילדים ובני נוער ואבחון חינוכי , ומחלוצי המחקר בתחום התפתחות הפיזית והנפשית של הילד. יהודי פולני שהצהיר כל חייו על השתייכותו לשני העמים. בימי השואה , כשהגיע תורם לילדי בית היתומים שלו בגטו ורשה להישלח לטרבלינקה , סירב להצעה להינצל לבדו ובחר ללכת למוות בטרבלינקה עם חניכיו. ובכך הפך לסמל היסטורי גדול של ימנו .

הגישה החינוכית של יאנוש קורצ'אק :

בית היתומים וייסד עם מריה פאלסקה מוסד חינוכי נוסף , בית יתומים לילדים פולניים בשם ביתנו . שני המוסדות נועדו לילדים מגיל 7-14 .

מומשו הרעיונות של חברת ילדים בעלת מנהל עצמי שיצרה את מוסדותיה האוטונומיים .

קורצ'אק היה חסיד של האמנציפציה של הילד , ההגדרה העצמית שלו וכבוד לזכויותיו . גופי המנהל העצמי של החניכים שפעלו במוסדותיו כמו פרלמנט הילדים ובית הדין , הגשימו בחיי היום יום את עקרונות הדמוקרטיה שהיו תקפים בעיניו באופן שווה הן לילדים והן למבוגרים . והכינו את הקטנים לעולם המבוגרים .

טען שילד מקשר ומבין כמו אדם מבוגר הוא חסר רק את מטען הניסיון של האיש . טען שמקומו של הילד בחברת בני גילו ולא בפינה הביתית המוגנת . שאף שהילדים יעמתו בינם לבין עצמם את דעותיהם המתגבשות והשקופות העולם הראשונית ובכך יועבר תהליך החברות. דחיית הכפייה הפיזית או המילולית הנובעת מיתרון גיל או תפקיד אינטראקציה חינוכית בין המבוגרים והילדים המרחיבה את ההגדרה של הפדגוגיה המוסרית ההשקפה שילד הוא יצור אנושי באותה מידה כמבוגר העיקרון שתהליך חינוכי צריך לקחת בחשבון את אישיותו של כל ילד בנפרד

האמונה שילד מכיר באופן היטב ביותר את צרכיו , שאיפותיו ורגישותו , לכן יש לו הזכות לכך , שהמבוגרים יתייחסו לדעתו הכרה בזכות הילד לכבוד , לחסור ידע ולכישלונות , לפרטיות , לדעה עצמית ולרכוש משלו

הכרה בתהליך התפתחותו של הילד כעבודה קשה .

המשותף בין יאנוש לפסטלוצי

קיים דמיון מפליא בין מפעל חייו של קורצ'אק לזה של פסטלוצי:

שניהם הקדישו את חייהם להצלתם, לשיקומם ולהחזרת כבודם של הילדים העלובים והמוזנחים ביותר.

קורצ'אק נקרא "התגלמות שנייה של פסטלוצי, מתוך בני העם היהודי על אדמת פולין".

כמו פאסטלוצ'י, לצד הגותו החינוכית כתב קורצ'אק ספרי-ילדים מהם ניתן ללמוד על תפיסתו החינוכית – טיפוח חושב עצמאי וסקרן:

"לצוות על פלוני כי ייתן לך מחשבות מוגמרות, הרי זה כאילו הטלת על אשה זרה כי תלד את ילדך. יש מחשבות שעליך החובה ללדת אותן ביסורין, ואלו הן היקרות שבהן.

בדומה לפאסטלוצ'י טיפל קורצ'אק, כאב, בילדים, שיחק עמם וכלל במפגשיו מעשי-קונדס.

כמו פסטלוצ'י, שלא שכח שהילדים שבפיקוחו חייבים לקבל הכנה לקראת חיים קשים ואכזריים, כך קורצ'אק התמקד בהענקת מירב האהבה וההבנה לילדי טיפוחיו, לצד הכנתם

בכתביו היה קורצ'אק ריאליסטי יותר מפסטלוצי.

בעבודה המעשית היה פסטלוצי ריאליסטי יותר.

ג'ון דיואי

גון דיאוי : איש חינוך אמריקאי , שהגותו השפיעה רבות בארצות הרבית ובעולם . נחשב לאחד מייסדי האסכולה הפילוסופית הקרויה פרגמטיזם , פורץ דרך בפסיכולוגיה פונקציונלית ,ונציג מוביל של התנועה הפרוגרסיבית בחינוך אמריקאי במחצית הראשונה של המאה ה 20 היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

נסה לבקר ולהרחיב את הפילוסופיות הדמוקרטית של החינוך של רוסו ואפלטון . הוא ראה את הפילוסופיה של רוסו כמדגישה יותר על המידה את היחיד , ואת זו של אפלטון כמדגישה יותר מדי את החברה . לדעתו החלוקה הזו היא חסרת משמעת , הוא ראה את המחשבה ואת היווצרותה כתהליך חברתי . לפיכך היחיד הוא מונח משמעותי רק כאשר רואים אותו כחלק בלתי נפרד מהחברה , ולחברה אין משמעות מלבד המימוש שלה בחיי היחידה שמרכבים אותה .

הגישה החינוכית של ג'ון דיאוי :

· חשוב מאוד שחינוך לא יהיה רק ההוראה של עבודות יבשות , אלא שהמיומנויות והידע שהתלמידים רוכשים יהיו משולבים בחייהם כאזרחים וכבני אדם .

הוא הדגיש את הלמידה על ידי עשייה – פעילות שהם יבצען בכיתות שלהם .

לפי השקפתו בחינוך הפרוגרסיבי , אין לאף ערך עדיפות אובייקטיבית על פני ערך אחר ולכן המדד התקף , היחיד והבלעדי , הוא מידת הפיתוח וההנאה הנלווים לחוויה .

התפתחותו של הילד תושג על בסיס נטיותיו הפנימיות וכמימוש של סקרנות המדעית והחוקרת .

צריך לשים דגש רב יותר על הרחבה של האינטלקט ופיתוח של כישורי פתרון בעיות וחשיבה יצירתית.

ויקטור פרנקל

ויקטור פרנקל: היה פסיכיאטר וסופר יהודי , ילד ויינה, למשפחה עמידה , משכילה , למד רפואה , הוא התמחה בנוירולוגיה ופסיכיאטריה נצל שואה . כתב ספר האדם מחפש משמעות ותיעד את חוויותיו כאסיר במחנה ריכוז נאצי , ותיאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות החיים.

אחרי שנצל מהשואה יצר שיטה מהפסיכולוגיה שנקראת לוגו טרפיה שעיקר השיטה לכוון את הפרט לחיפוש אותנטי אחר משמעות חייו זאת אומרת דרך הטיפול . הוא טוען מה שייצר טרפיה דרך משמעות , ריפוי מכוח המשמעות . אחרי שפתח קליניקה מונה להיות מנהל בית חולים יהודי (רוטשילד) שטפל בחולים יהודיים , כדי להציל את היהודים מידי הנאצים הוא חלק דוחות רפואיים שלא יגרמו לנאצים לפגוע ביהודים , אישורים לאנשים שפויים .אחרי שהוא הועבר למחנה השמדה והתחיל לעבוד שם כרופא , הנאצים שמו לב ליכולת שלו בהעברת הטיפול הפסיכיאטרי שנתן וביקשו ממנו להקים יחידה לאנשים שמגיעים למחנה ריכוז להתגבר על ההלם הראשוני לכן המחלקה עבדה על לטפל בלמנוע במקרי התאבדות בקרב האסירים הם היו הכוח והמחליטים למי יעבוד ומי ייהרג.

הגישה החינוכית של פרנקל

· הוא ביקר את התפיסה המוניסטית של נפש האדם , שרואה את האדם כאוטומט של מנגנונים נפשיים כך ש "האני" אינו אדון בביתו .

· על פי תפיסתו הדחף העמוק או הרצון העמוק ביותר הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא . הדגיש שההבנה היא הכוח שיכול לעזור לאדם להתמודד עם סבל ומצוקה קשים

· לטענתו ברגע שאדם ימלא לעצמו את הריק הפיני וימצא משמעות לחייו בדבר שמחוצה לו , אליו יוכל להתכוון , ושלקראתו יוכל לחתור , ובו יוכל לשכוח את עצמו , הדבר יגלה את הווייתו האנושית האמתית ורוב הבעיות יפתרו.

המשותף בין ויקטור לבין דיואי

המשותף בין ויקטור פרנקל וג'ון דיואי: זה ששניהם האמינו בצורך למצוא משמעות וללמד התלמידים דרך התנסות