by רון ראובני 7 years ago
724
More like this
מטלה - מפת חשיבה למידה קונסטרוקטיביסטית
מגישים:
רון ראובני, שאנל שני
אלעד בן יוסף ואביעד נחמן.
ישנם טיעונים שהם נגד קונסטרוקטיביזם
מכיוון שניתן לראות שקונסטרוקטיביזם לא תמיד תורם בכל מצב ועשוי לגרום לבעיות
התנסויות למידה קונסטרוקטיביסטיות אינם תמיד מניבות תוצאות שהם טובות,
ועשויות להציב בפני הלומדים דרישות שלא מתאימות לכל תלמיד.
הפגנת קוגניטיביות גבוהה- ההתנסויות למידה קונסטרוקטיביסטיות עשויות להוות אתגר גדול עבור הלומדים. לעיתים הן עשויות להיות מסובכות ולהקשות על לומדים שאינם מגיבים היטב. התנסויות אלו דורשות רמה קוגניטיבית גבוהה מהלומד.
טכניקות הדורשות זמן- הטכניקות של הקונסטרוקטיביסטיות דורשות זמן רב יותר והבנה מורכבת יותר מאשר פרקטיקות חינוך מסורתיות.
ישנם טיעונים רבים כלפי קונסטרוקטיביזם
מדוע זוכה לתמיכה כלכך גדולה ושיתוף פעולה של המון מורים,
בחינה של דרכי לימוד המשלבות בתוכם קונסטרוקטיביזם זוכות לתשואות רבות מזה עשורים.
הובלה לזכירה, הבנה ושימוש פעיל יותר בידע- מחקרים מצביעים כי מעורבות פעילה במהלך הלמידה משפרת את הזכירה וההבנה בקרב תלמידים. השימוש בידע שלהם הופך לפעיל יותר.
כמו כן, הלמידה השיתופית, יוצרת שיתוף פעולה בין התלמידים ומסייעת בטיפוח הידע וההבנה הנרכשים.
תלמיד אשר נדרש לגלות מחדש, זוכה לאנרגיה שהתוצאה שלה היא הבנה עמוקה יותר.
מארגנת את הלמידה- אנו מוקפים בהמון גירויים אשר גורמים ברוב הפעמים להסחות דעת. לא תמיד קיימת באפשרותנו היכולת לסדר אותם בצורה לוגית, בכדי להבין את המשמעות של כולם. המסרים שאנו מקבלים מאנשים בתוספת הגירויים השונים, גורמת לנו להיות עסוקים בבנייה של משמעות הדברים. לפיכך, הקונסטרוקטיביזם מאפשר לארגן את הלמידה באופן שישקף לנו מציאות זו, ולפרש נכון את המשמעויות השונות.
דרך טובה יותר ללמידה והוראה- מזה מס' עשורים בהם נערכים חיפושים לדרכים טובות יותר ללמידה ולהוראה. התלמידים נתקלים בבעיות מתמידות בהבנה ובכמות גדולה של ידע בלתי פעיל בכל הגילאים ובכל הכיתות. בשנים האחרונות צמח הקונסטרוקטיביזם והוא מהווה פריצת דרך חדשה ללמידה והוראה מועילים יותר.
קאוט הינו כלי למידה שיתופית המשולב היום כחלק מהוראה.
ישנם חיפושים אחר דרכים יצירתיות וטובות למטרת למידה,
בעקבותיה התפתחות הטכנולוגיה ניתן לבצע למידה שהיא גם מרחוק או למידה שיתופית בתוך הכיתה על מנת ללמוד בצורה שהיא טובה ומעניינת יותר, כלי זה משמש ככלי ללמידה שיתופית בתוך הכיתה שבו המורה יכול ליצור שאלות מקוונות והתלמידים בו זמנית משיבים אחר השאלות ע"י מענה עליהם בתוך מכשיר נייד או נייח.
מורים רבים נעזרים בטכנולוגיה על מנת ליצור חידוש ללמידה מכיוון שלמידה מסורתית הובחנה שנתקלת בבעיות מתמידות בהבנה של תלמידים ובכמות גדולה של ידע בלתי-פעיל בכל הגילים ובכל הכיתות,
שילוב של טכנולוגיות ככלי לימודי מאוד פופולרי ונמצא כתורם ללמידה.
קנווה (canva) הינו כלי יצירה של אינפוגפיקה, כלי זה הוא כלי המשמש מורים רבים לתת לתלמידים את הזמן להתבטאות ולהעביר חומר לימודי אל תוך יצירה עצמאית ניתוח של סיטואציות אותן מגדירים המורים והבנה וניתוח של התלמידים עד ליצירת האינפוגרפיקה המתאימה המבטאת את הניתוח.
למידה כתהליך שיתוף של התלמיד בתהליך או יצירה ככלי למידה הינו מטפח לעתים קרובות, אם כי לא תמיד, את הלמידה.
שיתוף של התלמיד בתהליך גילוי מחדש מעניק לתלמיד תחושה של רענון חידוש ומוטיבציה להבנה עמוקה יותר של החומר.
מחקרים רבים מראים שמעורבות פעילה בלמידה עשויה להוביל לזכירה ולהבנה טובות יותר ולשימוש פעיל יותר בידע.
קיימים סוגי ידע שונים של תלמידים כלפי גישות לימודיות וחומר נלמד,
לכל תלמיד סוג ידע אחר ופרשנות אחרת ללימדה לפעמים זהה ולפעמים שונה,
ניתן לראות סוגים שונים ופירושים של למידה תוך כדי הבנה של החומר בצורה שהיא שונה.
ישנם סגנונות רבים הקשורים ללמידה קונסטרוקטיביסטית.
ידע בלתי פעיל טקסי קשה לתפיסה ועוד.
כאשר הלומדים פעילים ומבצעים פעילויות שונות בזמן למידה שהיא לא "למידה מסורתית", דיון בשיעור, מתווכחים ביניהם לגבי השערות שמעלים לאוויר, חוקרים ונוקטים עמדה למידה בקבוצה. כל אלה גורמים ללמידה מאוד עשירה ויוצרים גיוון ויצירתיות בקרב הלומדים.
הסגנון למידה פועל בכל פעם לגבי הפעילות שנעשית. לדוגמא למידה חברתית פועלת בצורה מסויימת כאשר היא א-סינכרונית או שבהיא בקבוצה בכיתה פיזית.
ידע שהוא קשה לתפיסה הינו ידע תפיסתי מבלי להבין מה עומד מאחורי זה,
הצמדות לחוקים קיימים עם חוסר הבנה של איך הם פועלים,
לדוגמא: תרגיל במתמטיקה ונוסחה לפתרון הבנה של מה מתאים ולאן לגשת ,
אך בלי יכולת פתרון מהבנה מלאה אלה כי זה מה שצריך לעשות ואולי אגיע לפתרון.
או הסתכלות על עצם ועל תגובה מבלי להבין מה גורם לתגובה אלא כי זאת התגובה.
טרם מגיעים תלמידים לרמת האוניברסיטה הם פוגשים בידע קשה לתפיסה בעיקר בתחומי המתמטיקה והמדעים,
הסתכלות על עצמים ועל חוקים במתמטיקה מבלי להבין איך לפתח אותם.
הלומד היצירתי- ע''פ הקונסטרוקטיביסטים, הלומד מפתח את הידע וההבנה העצמית שלו מחדש. בעזרת ביצוע פעולות, מושפעת חשיבת הלומד. אלו מעניקים לו חשיבה והבנה יצירתית ועצמאית.
דוגמה: במסגרת קורס בקולנוע, המרצה ביקש מהסטודנטים לראיין ניצולי שואה במרכז "בבית להיות" בחולון. הוא קיווה כי הראיון יסייע לסטודנטים בקבלת רעיונות חדשים לפרויקט הגמר שלהם- הכנת סרט תדמית לעמותת ניצולי השואה בישראל.
ילדים בבתי ספר יסודיים כיום, יוצרים סרטים על מנת לבטא את דעותיהם.
ביוטוב למשל ישנם הרבה ילדים שפותחים דף משלהם, בדף זה הם מעלים סרטונים מחייהם או על בסיס הנושא שבהם בחרו לפתוח את אותו הדף.
בבית הספר עמיטל שבירושלים, ישתתפו ילדים ביצירת סרטים שבהם ישתתפו וכן הפיקו. סרטים עלו מעלים את נושא האלימות ברשתות החברתיות באופן שניתן להמחיש מצבים אמיתיים מחייהם, כך שכל ילד יוכל להזדהות איתם.
בעבר למידה כיתתית והסבר על ידי מרצה, לא נכנסו ללב התלמידים בגלל אופן הלימוד הפסיבי וגם בגלל שמרצה הוא זה שנותן את הטון של הדיאלוג ולא התלמידים.
עבודה בקבוצות ולמידה וחקר עצמאית התחילו להיות בסיס ללמידה בבתי ספר רבים.
כמו למשל בבית הספר בארהב שם הכיתה אינה מתבססת על המורים אל מול התלמידים. אלא קהילה לימודית שבה ילדים מחולקים לפי היכולות הלימודיות שלהם. כל ילד יכול לחוות את הלימוד במתחם פתוח ועשיר.
התלמידים שם מספרים כי : "העשייה שלנו כאן יוצרת בריכה עצומה של ידע שממנה התלמידים לומדים", מספר אחד ממורי בית הספר. " כך שלא רק שהמורה יכול ללמד אלא גם התלמידים מושפעים מהדעות אחד של השני.
גם בישראל התחילו להנחיל את הלימוד הקונסטרוקטיביסטית, למשל בחדרה ישנו בית ספר בו יש מרכז יזמות שם התלמידים יוצרים ובונים יצירות דרך פעילויות בצוותים.
הלומד הפעיל הוא שיתוף פעולה של התלמיד עם דרכי הלימוד השונות שיתוף פעולה עם המורה בדרכי הלימוד המגוונות והיצירתיות,
קונסטרוקטיביזם גורם לתלמידים להיות במצב פעיל,
למידה שהיא בצורה לא מסורתית סגנונות למידה שונים ,
שיתוף פעולה של התלמיד בכיתה, מקום להסתפק בהקשבה, בקריאה ובביצוע תרגילים שגרתיים.
רעיון ללמידה פעילה
ילדי תיכון בשיעורי היסטוריה צריכים ללמוד על נושאים רבים, שלוו דווקא עושים חשק להקשיב להם. בסיס הלמידה מול מרצה או פרופ' הוא ברוב המקרים לא יעיל.
לכן בכל שיעור ניתנת אפשרות לצוות של כמה תלמידים להעביר נושא מסוים בנושא הנבחר מתוך החומר הלימודי. העברת הנושא יכולה להתבצע בכל צורה שיבחרו, זו יכולה להיות מצגת מול הכיתה או פעילות שבא התלמידים גם ישתתפו.
הלומד הפעיל- ע''פ הקונסטרוקטיביסטים, הידע וההבנה של הלומדים נרכשים בצורה פעילה. התלמידים הופכים לפעילים, מבצעים פעולות, דנים ברעיונות, חוקרים ואפילו נוקטים בעמדה משלהם בהיבטים שונים.
דוגמה: בקורס "טכנולוגיות למידה עכשוויות", למדו הסטודנטים על 10 מתודות ללמידה דיגיטלית. המרצה ביקש מהם לחקור באינטרנט על כל מתודה ולהציג לה דוגמה בכיתה.
