by adi talmon 7 years ago
433
More like this
פונקציה / תפקיד שנועד לתאם ולהוביל את תהליכי ניהול הידע - בוודאי שלא לשמור את כל הידע הארגוני (משימה בלתי אפשרית), אלא בעצם להיפך: להפוך אותו לנגיש לכל מי שזקוק לו
בבסיס הצורך בניהול ידע, עומדת ההנחה שהידע הוא משאב מרכזי בארגון, אף שקשה למדוד אותו ולכמת אותו. בתור שכזה, יש לנהל אותו, כך שינוצל במידה האופטימלית, ויהיה נגיש וזמין למי שזקוק לו.
אז מה זה ידע? איך משיגים אותו? איך מנהלים אותו?
כאן לא מדובר על ידע "טהור" אלא רק במובן הפרקטי/תועלתני
חלק ניכר מהמידע מסוג זה הינו "בלתי פורמלי": לא מתועד, לא מתויק, לא מקוטלג: נמצא בעצם אצל כל עובד בארגון (מי יותר, מי פחות) ואף נעשה בו שימוש, אך לא באופן מובנה: אם אקח את עצמי כדוגמא - ברור לי שצברתי עם השנים מידע רב הקשור לעבודתי ולארגון בו אני עובד, אך רובו פשוט שמור אצלי (לא בצורה מסודרת) ומשמש אותי - ללא שיתוף עובדים אחרים, אלא אם יעלה צורך קונקרטי / ביקוש למידע זה.
שימוש בטכנולוגיות שונות ומגוונות לצורך החלפת ידע, לדוגמא שימוש ברשתות חברתיות, נוהלי החלפת ושיתוף ידע במיילים וצ'אטים, תיעוד, הכנסת והטמעת מערכות ניהול ידע ועוד
מדיה חברתית
תקשורת בין עובדים ומחלקות
קהילות ידע ושיתוף ידע
מערכות ניהול ידע
ועוד ועוד..
פתרונות לאיתור מידע
תבניות
תוכנות
במובן של תרבות ארגונית המקדמת ומעודדת את ניהול הידע. את זה ניתן לפרוט לפעולות ויוזמות, כגון שת"פ בין עובדים, בין מחלקות, בין בעלי ענין
כל אלו (ועוד) הכרחיים (ע"פי סנג'י) ליצירת ארגון לומד: הלמידה כמנוף להתפתחות, התקדמות, התחדשות - במובן האירגוני, אך גם האישי. במקביל צריך לקחת בחשבון את "מה יוצא לי מזה" - זה קריטי בנוגע להפיכת ארגון ל"לומד" ולתהליכי ניהול הידע
ראיה מערכתית
למידה קבוצתית
פיתוח מיומנות אישית
למידה "בלתי פורמלית"
צבירת נסיון וידע תוך כדי עבודה
למידה "פורמלית"
השתלמויות
קורסים
חזון משותף
נראה לי שברוב הארגונים החזון המשותף הינו חסר משמעות או אף אינו מקובל על רוב העובדים. תחלופה תדירה של מקומות עבודה (הרבה יותר מבעבר) ותנאי עבודה ושכר שאינם מספקים מקשים ליצור תחושת הזדהות עם הארגון. חזון משותף יכול (במידה והתנאים מתקיימים) לתרום לתחושת השותפות עם של העובדים הארגון, על כל המשתמע מזה.
האם התיאוריות והכלים הנ"ל אכן יכולים לקרום עור וגידים? האם הארגון יכול להרשות לעצמו את ההשקעה (בזמן, בכסף, בכח אדם)? האם ספריה יכולה להקצות -מתוך משאביה הדלים - משאבים לטובת ניהול הידע?
"מה יוצא לי מזה" - באם תוכח תועלת לאחר "פילוט" של פרויקט ניהול ידע (ולו בהקף מצומצם) הסיכוי לקידום תהליכי ניהול ידע יגדלו, ולהפך.
מה שהפתיע אותי לאורך כל הקורס, היה העובדה שבעצם ניהול הידע מטפל בחלק כה קטן של הידע שבארגון! לפי הערכות רק כ20% מכלל הידע הנו "פורמלי" - ומה עם כל היתר?
השגת הידע ה"סמוי", זה שקיים אך לא ממש ניתן לשימוש, צריכה להוות מטרה חשובה של הארגון: הדרכות וחפיפות של עובדים ותיקים לצעירים, שאיבת הידע מעובדים שעוזבים (עם הידע שצברו), או הסתייעות בהם גם אחר כך ועוד. יש לנסות ליצור שיטה אחידה לאיסוף ותיעוד הידע, כך שיוכל לשמש את הארגון ועובדיו.
גישה שנותנת משקל רב יתר לידע ה"לא פורמלי" - נשמע כל כך מובן מאליו, אבל כנראה תוצר של תרבות ארגונית שונה
