אוכלוסיות מיוחדות

More like this

גלובליזציה

by Riki Bar

כלי נגינה מונגשים

by anat rechtman

SamirShalash_map

by Samir Shalash

Augmented Reality

by Dr. lizi cohen

דרך תקשורת לעיוורים שהם חירשים

לכל לקות פיתחה החברה דרכי טיפול המאפשרים לנו לשפר את הלקות של הילד בעל הצרכים המיוחדים. עובדה אופטימית זו מהווה קשר ומכנה משותך בין כלל הלקויות של האוכלוסיות המיוחדות בחברה

אוכלוסיות מיוחדות

ליקוי ראיה

עיוורון ולקות ראיה הינן נכויות ראייה שנגרמות מפגמים במערכת הראייה כתוצאה מפגם מולד או תאונה שאינן ניתנות לתיקון בעזרת משקפיים.

מסגרות חינוך שונות לילדים עיוורים בארץ

כיתה נבדלת

כיתה נבדלת בבית ספר רגיל: הילדים העיוורים משובצים בכיתת אם נפרדת ומשולבים בכיתות הרגילות רק באותם שעורים בהם הם מסוגלים להשתלב.

כיתה מסייעת

כיתה מסייעת הנמצאת בבית ספר רגיל: הילדים העיוורים משובצים בכיתות אם רגילות, לפי גילם, והכיתה המסייעת משמשת רק מעין מרכז טיפולי שנועד להקל את שילובם בכיתות הרגילות.

מורה נודדת

מורה נודדת: הילדים לומדים במסגרות רגילות כאשר מורה, המופקדת על מתן ייעוץ, הדרכה ותמיכה עוברת בין בתי הספר בהם משולבים הילדים העיוורים.

מיזמים להגברת מודעות כלל הציבור לקהילת העיוורים ולקויי הראייה

דיאלוג בחשיכה במוזיאון חולון

מרכז נא לגעת ביפו

מרכז "נא לגעת" הינו מקום מפגש בין אנשים חרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים לבין הקהל הרחב, בו מתקיים דיאלוג שוויוני על בסיס חוויתי – אומנותי ותרבותי - באמצעות תיאטרון "נא לגעת", בית הקפה "קפיש", מסעדת "בלקאאוט", סדנאות ותוכניות הדרכה.

מרכז "נא לגעת" מפתח מסגרות תעסוקה ייחודיות המסייעות לאנשים חרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים לעבוד, להתפתח ולהתפרנס ככל אדם תוך כדי הגשמה עצמית וטיפוח יכולותיהם וכישרונותיהם הייחודיים, מתוך אמונה שכל בני האדם הם שווים וכל בני האדם הם שונים ולכל אחד יש את הזכות לקבל על עצמו את החובה לתרום לחברה. במרכז עובדים ביחד בני כל הלאומים ללא הבדל דת או מין

פתרונות בהוראת לקויי ראיה ותקשורת בין עיוורים

שמיעה

חוש השמיעה מאפשר שימוש ע"י קלטות קול כתחליף לקריאה וכתחליף לכתיבה גם כן.

מגע פיזי

ע"י מגע פיזי של בן אדם אחר בנקודות מסויימות ביד העיוור ניתן לתקשר באופן של כתיבה. הדבר מתאפשר תודות לחוקים קבועים כי כל פרק ומקטע בין הפרקים בכף ידו של העיוור מסמלות אות בשפה בה מתקשרים.

שיטה זו משמשת עיוורים שהינם חירשים

כתב בראייל

כתב ברייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות מובלטות ממשטח הדף כלפי מעלה ומאפשר קריאה באמצעות חוש המישוש

ליקוי שמיעה

אדם שומע

שמיעה - הכושר לקלוט את גלי הקול ולהפכם לתחושות שמיעתיות מוגדרות.

0-15 DB

אדם כבד שמיעה

כבד שמיעה - אדם ששמיעתו לקויה, אך שימושית עם או בלי אמצעי הגברה. כלומר, אדם זה מסוגל להבין דיבור עם או בלי מכשירי שמיעה ו/או קריאת שפתיים

16-25 DB - ירידה גבולית בשמיעה

26-40 DB - ירידה קלה בשמיעה

41-55 DB - ירידה בינונית בשמיעה

56-70 DB - ירידה בינונית עד חמורה בשמיעה

אדם חירש

חרש - אדם שאין לו שאריות שמיעה מספיקות על מנת שיהיה מסוגל להבין דיבור

אפילו עם מכשיר שמיעה.

71-90 DB - ירידה חמורה בשמיעה

ירידה עמוקה בשמיעה - מעל 90

סיבות לירידה בשמיעה

תורשה, מחלות אוזניים כמו דלקות חוזרות ונשנות, מחלות של האם בזמן הריון, תרופות שהאם קיבלה בזמן הריון, פגיעות חיצוניות קשות שפגעו באוזן, סיבוכים בלידה, מצוקה עוברית, רעלת הריון.

גישות תקשורת בחינוך לקויי שמיעה

הגישה האוראלית

מכיוון שהשפה האוראלית היא השפה השכיחה בחברה, טוענים המצדדים בגישה זו ששליטה טובה בשפה המדוברת היא תנאי הכרחי לשילובו של האדם לקוי השמיעה בחברה השומעת

השיטה האוראלית הטהורה גורסת שהילד יהיה חשוף לשפה המדוברת תוך שימוש וניצולשרידי השמע באמצעות אימוני שמיעה ומכשירי הגברה, פיתוח "קריאת דיבור"- קריאת והבנת הדיבור ע"י הסתכלות בשפתיים המדברות ופיתוח היגוי נכון.

הגישה הכוללנית

צורת תקשורת זו אינה נצמדת לשיטה אחת, אלא היא נעזרת ומעודדת את כל האמצעים האפשריים על מנת לשפר את התקשורת בין לקוי השמיעה וסביבתו. עלפי גישה זו יש להשתמש בכל אמצעי ההגברה, יש לבצע אימוני שמיעה, קריאת דיבור, אימוני דיבור, איות, ללמד שפה כתובה-קריאה, ללמד שפת סימנים ושפה מסומנת. כיום זו השיטה הנפוצה ביותר בחינוך ילדים ליקויי שמיעה בארץ ובעולם.

הגישה הדו לשונית

הדוגל בלימוד שתי שפות: שפת הסימנים כשפה טבעית והשפה הדבורה כשפה שנייה. שפת הסימנים היא שפה בעלת כללים וחוקים המאפיינים כל שפה, היא נרכשת באופן ספונטני בכל קהילה של חרשים. הסימנים הינם יחידות יציבות ומוסכמות, המייצגות תכנים או יחידות עם משמעות. הבעות הפנים המתלוות אל סימן ותנוחות הגוף, אף הן, בעלות חשיבות מיוחדת בסימנים רבים.

גישה השמיעתית מילולית

הגישה השמיעתית מילולית - AV

לכל הילדים לקויי השמיעה ישנם שרידי שמיעה. על-כן, לפי גישה זו, הם יכולים ללמוד לשמוע דיבור דרך שילוב של:

הגברה בעזרת מכשירי שמיעה או שתל

הערכה והדרכה פורמלית על ידי אנשי מקצוע

אימונים קבועים במצבים יום יומיים עם ההורים

פיגור שכלי

תסמונת דאון

עמותת יתד

גורמים לתסמונת

התסמונת איננה תורשתית ברוב המקרים ואינה מדבקת. הגורמים המדויקים לתסמונת אינם ברורים דיים. אחת הסברות היא שתוספת הכרומוזום מתרחשת אצל האם, כאשר שני כרומוזומים נדבקים זה לזה בביצית שהזדקנה, בשל גילה המבוגר. בכ-92% מהמקרים הדבר נובע מטעות בחלוקת המיוזה הראשונה אצל האם לעומת כ- 4%-5% הנובעים מטעות חלוקה במיוזה השנייה של האב.

ההימנעות מהריון בגיל מבוגר והאפשרות לאבחון מוקדם, בשל הפצת הידע על תסמונת זו, גרמה לכך שמאז הרבע האחרון של המאה העשרים 75% מבעלי התסמונת דאון נולדו לאימהות הצעירות מגיל 30.

ישנם גם אנשים שבשל מוטציה, שני כרומוזומי 21 שלהם מאוחדים בכל תאי גופם. לאנשים כאלה יכולים להיות רק ילדים עם תסמונת דאון. זאת משום שהם מורישים שני כרומוזומי 21 ואילו בן זוגם מוריש כרומוזום 21 שלישי.

שביר X תסמונת

רקע לתסמונת

המחלה מוגדרת כמחלה גנטית דומיננטית תלוית מין. היא נגרמת כתוצאה ממוטציה שמתרחשת בגן MECP2 המצוי בכרומוזום X במיקום Xq28, גן המקודד לחלבון MeCP2. כ-80% מהלוקות בתסמונת רט הן בעלות מוטציה מסוג מחיקה (deletion)באזור המקודד של הגן. חלק גדול מן המוטציות גורמות להפרעה בשחבור (splicing) הגן. במספר חולים קטן נמצא שמחלה דומה לתסמונת רט(תסמונת רט לא קלאסית), נגרמת בעקבות הכפלת הגן MECP2, כלומר גם ייצור יתר של הגן גורם לתסמונת רט. לגבי שאר החולים אין הסבר גנטי להשפעה הקלינית, ייתכן וחלק מן ההסבר נעוץ בשוני באזורים הלא מקודדים של הגן.

MECP2 הוא חלבון המצוי על הכרומוזום ותפקידו לווסת את ייצורם של חלבונים אחרים. כאשר החלבון תקין הוא נקשר ל-DNA שעבר מתילציה - בעיקר לאלמנטים מסוג CpG. בחולי תסמונת רט נפגע ייצורם התקין של גנים רבים המווסתים על ידי החלבון MECP2.

מאחר והמחלה היא דומיננטית, מקרה בו נשא של המחלה אינו חולה בה הוא נדיר מאוד. בנוסף לכך, היות שהמחלה גורמת כמעט תמיד לתפקוד נמוך מאוד אצל הלוקות בה, ולמוות בגיל צעיר אצל הזכרים הלוקים בה - ללוקים בתסמונת רט כמעט שלעולם אין צאצאים. ב-99.5% אחוז מן המקרים המחלה נוצרת כתוצאה ממוטציה אקראית בתאי המין של ההורים. מתוך מקרים אלה, בכ-70% מן המקרים המוטציה היא בתאי הזרע של האב. 0.5% מן החולות יורשות מחלה זו דווקא מאימותיהן - זאת כאשר המחלה אינה באה לידי ביטוי פנוטיפי קשה אצל האם או כאשר האם החולה נאנסת ונכנסת להיריון. מסיבה זו ניתן לומר שתסמונת רט היא מקרה נדיר שבו מחלה גנטית היא כמעט ואינה מחלה תורשתית.

הפרעות קשב וריכוז

מירית גולדרינג

ADHD - הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות

היא הפרעה הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. תסמיני הליבה של הפרעת קשב הם: קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של אבחנת הפרעת קשב

. ADD הינו מונח ששימש בעבר לתיאור הפרעת קשב ללא היפראקטיביות. הפרעת קשב היא תופעה שכיחה, המוערכת כ- 5%-10% מהאוכלוסייה. עקב טבעה ההתפתחותי ברוב המקרים היא באה לידי ביטוי לראשונה בילדות‏, אך היא אינה חולפת עם ההתבגרות ומלווה את האדם לאורך חייו הבוגרים ‏. בנוסף, הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית, כך שלעתים קרובות קיים יותר ממקור אחד הגורם לתסמינים; איתור או שלילה של מקורות נוספים לתסמינים נעשה במסגרת תהליך אבחון הפרעת קשב, ומסייע להתאים את הטיפול לכל אדם באופן אישי.

הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. היא עלולה להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין אישיים, כולל בחיי הנישואים ובהורות ובפעילויות הטיפול העצמי. למרות שהתפקוד האקדמי עלול להיפגע בעקבות הפרעת קשב, היא אינה מוגדרת על ידי ה- DSM כלקות למידה. זאת משום שהתפקוד בתחום זה לא בהיכרך יושפע מהפרעת הקשב ומשום שהיא יכולה לפגוע גם בתחומים לא אקדמיים. כמו כן, אין קשר בין המנגנונים העומדים בבסיס לקות הלמידה דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה לבין אילו של הפרעת קשב‏. עם זאת יש המכלילים גם מיומנויות הקשבה כתחומי למידה שנפגעים בלקות למידה‏, ולפיכך הם כוללים בהגדרת לקויות הלמידה גם קשיים כגון הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות‏.

שיתוק מוחין

שיתוק מוחין או שיתוק מוחי הוא הפרעה בלתי מתקדמת למוח המתפתח הגורמת לבעיה מוטורית וקושי בתנועה רצונית. מתאפיין בנזק שהתרחש מתחת לגיל 3 שנים (יש חילוקי דעות בקשר לגבול העליון). שיתוק מוחין איננה הפרעה או מחלה בודדת, אלא שם קיבוצי למספר ליקויים שנגרמים במהלך ההריון, בעת הלידה או לאחריה. שיתוק מוחין גורם לליקוי בתפקודים המוטוריים והוא מלווה בדרך כלל בשיתוק הגפיים ופגיעות אחרות.

טיפול בלקות

שיתוק מוחי הנו לקות שאינה ניתנת לרפוי, המודל של ארגון הבריאות העולמי לבריאות וחולי (ICF) מתמקד בתיפקוד ומהוה מסגרת התייחסות חשובה שצריכה להנחות את החשיבה המודרנית אודות טיפול בילדים עם שיתוק מוחי, מטרות הטיפול צריכות להיות שילוב של התערבויות להגברת התיפקוד (התפתחותיות, פיזיות, רפואיות, ניתוחיות, כימיות), למניעה של ליקיים משניים ומעל לכל, להגברת היכולות ההתפתחותית של הילד

טיפולים פיזיותֶרפיים ואחרים יכולים להקל במידת מה על הנכה. הטיפול מתמקד בדרך כלל בסימפטומים ומטרתו רווחת המטופל ולא ריפויו. מלבד הטיפולים אנשים עם שיתוק מוחין יכולים להסתייע בטכנולוגיה מסייעת כגון בכיסא גלגלים, תקשורת תומכת וחליפית ונהיגה מונגשת.

Subtopic

להקשיב לרוי- התמודדות של משפחה לילד בעל שיתוק מוחין

אטטואידיות

ליקוי המאופיין בטונוס שרירים מתחלף ממצבים של טונוס מוגבר ועד למצבים של טונוס ירוד. התנועות האקטיביות מלוות בתנועות בלתי רצוניות "תולעתיות". גם לקבוצה זאת בעיות קשות בשמירה על שיווי משקל. לילדים השייכים לקבוצה זאת יש בעיות קואורדינציה קשות ביותר.

אטקסיה

הפרעה ביכולת לתאם בין תנועות ולשמור על שיווי משקל. לקבוצה זאת שייכים ילדים שהנזק הנאורולוגי העיקרי נגרם למוח הקטן.

ליקוי בטונוס שרירים

ליקוי בטונוס שרירים

ליקוי ביכולת לגייס יחידות עצב-שריר במצבי מנוחה ותנועה.

מיון הפגיעות בשיתוק מוחי נעשה בדרך כלל לפי הפיזור הטופוגרפי שלהן ולפי צורת הפגיעה בטונוס השרירים. החלוקה המקובלת לפי הפיזור הטופוגרפי נעשית בצורה הבאה

פגיעה בגפה אחת, יד או רגל - (Monoplegia)מונופלגיה א

דיפלגיה-פגיעה בפלג הגוף התחתון הכוללת בדרך כלל גוו ושתי הרגליים - (Diplegia)

המיפלגיה-פגיעה במחצית הגוף לאורכו. הפגיעה כוללת יד, רגל וגוו באותו צד (Hemiplegia ).

אוטיזם

אוטיזם

הפרעה התפתחותית רחבת היקף, בעלת 3 קבוצות של חסרים בולטים ומתמשכים

חסכים בשפה - הן בדיבור ובהבנה

חסכים בתקשורת לא שפתית - בהבעות פנים, ביצירת קשר עין, ביכולת חברתית-הדדית וקשר חברתי, בהבנת מצבים חברתיים, בהצבעה לשם זיהוי חפצים או כיוונים, בהבנת מהות הכסף ועוד

חסכים בגמישות מחשבתית והתנהגותית - פחד מחידושים והפתעות, נוקשות וחזרתיות ותחומי עניין ייחודיים ומצומצמים, חזרתיות (במקרים קיצוניים ריצה במעגלים, נפנוף בידיים או התנדנדות במשך שעות ארוכות

תסמונת רט

תסמונת רט

הגנטיקה של תסמונת זו ידועה. הבנים הלוקים בתסמונת נולדים לרוב מתים. הבנות מתפתחות באופן תקין במשך 6-18 החודשים הראשונים לחייהן ואז מתחילים להבחין בשינוי בהתנהגות ובנסיגה בתפקוד, תחילה בתחום המוטורי, ואחר כך גם באיבוד כישורים של דיבור וחשיבה (משכל נמוך). הן לוקות בנסיגה תפקודית נוספת בגיל ההתבגרות

PDD-NOS

הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת (PDD-NOS)

הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת מאובחנת על דרך השלילה. כאשר אנשים עם אבחון זה מתאימים לקריטריונים של הפרעה התפתחותית נרחבת, אך אף לא לאחת מן האבחנות המתוארות לעיל. למשל, אישה עם איחור בהתפתחות לשונית, עם התנהגות חזרתית ועודף רגישות בעור, המעוניינת באנשים אחרים ונהנית מחברתם עשויה להיות מאובחנת כבעלת תסמונת זו. לפעמים משתמשים גם בביטוי "קווים אוטיסטים" לתיאור תסמונת זו.

אוטיזם קלאסי

אוטיזם קלאסי

תסמונת אוטיזם קלאסי - פגמים באינטראקציה חברתית, תקשורת ומשחק דימיוני לפני גיל 3. התנהגויות, תחומי עניין ופעיליות סטריאוטיפיות. כמו כן ל 97% מהלוקים בתסמונת זו יש הפרעה בעיבוד ובויסות החושי ובעיות קורדינציה.רוב הלוקים בתסמונת זו מתקשיים לקיים אורך חיים נורמטיבי

שיטות טיפול

ישנם 3 שיטות טיפול עיקריות

ABA

DIR

TEACCH

TEACCH

TEACCH

תוכנית זו שפותחה בתחילת שנות ה-70 בארה"ב. התוכנית מנסה לתת מענה לצורכי הילד תוך שימוש בגישות ובשיטות הטובות ביותר (לדוגמה: מרכיבים מהגישה ההתנהגותית, מתרפית השילוב החושי ועוד) ועושה שימוש במספר טכניקות מכמה שיטות ובמגוון צירופים, על פי הצרכים המיוחדים והיכולות של המטופל.

התוכנית כוללת אבחנה וההערכה של הילד (ניתוח מקיף של נקודות החוזק והחולשה, סגנונות הלמידה, סטיות התנהגותיות ועוד), פיתוח תוכנית לימודים אינדיווידואלית, הקניית מיומנויות חברתיות, טיפול מקצועי, ייעוץ והכשרה להורים, לגנים, לבתי ספר, ועוד.

תוכנית זו הנה רחבה וכוללת ומתמקדת בכלל המיומנויות אותם צריך האדם כדי לחיות חיים מלאים: מיומנויות עבודה עצמאיות, תקשורת, מיומנויות חברתיות, מיומנויות פנאי ועוד.

כמו כן יש התמקדות בפיתוח שיטות דרכם יוכל הילד ליהנות ולהבין את סביבתו ואשר מעלות את המוטיבציה שלו לחקור, ללמוד ועוד

DIR

DIR - Floortime™

תכנית התערבות, המבוססת על מודל זה, מתמקדת בהסתכלות מערכתית תוך בחינת הצרכים המשתנים של הילד ומשפחתו.לעתים, התכניות כוללות 20 עד 40 שעות טיפול שבועיות, שבהם הילד מקבל תוכנית זו והתערבויות ייחודיות נוספות, כמו זמן חצי מובנה,ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תכנית חינוכית והתערבויות ביו-רפואיות.

תוכנית זו היא התערבות טיפולית המתמקדת ביצירת אינטראקציות רגשיות משמעותיות בין המטפל או ההורה לבין הילד. מטרתה של התערבות זו לבסס את יכולותיו ההתפתחותיות-רגשיות של הילד בשלב שבו הוא נמצא ולקדם אותו לעבר השלבים הבאים. התערבות זו נמשכת 20-30 דקות, בין שש לשמונה פעמים ביום. במהלך מפגשים אלו הדגש הוא על תקשורת ספונטאנית, כשהמטפל מגיע למפגש ללא מטרות נוספות של מיומנויות ייחודיות, כמו שיפור יכולות של מוטוריקה עדינה או הבניית משפטים. במהלך האינטראקציה, מושם דגש על יצירת הנאה משותפת, שימור של משחק לאורך זמן והרחבת מעגלי התקשורת באמצעות משחק, מחוות ומילים. האמצעים לפתח את מעגלי התקשורת שונים ומגוונים ותלויים בפרופיל התחושתי-אינדיווידואלי של הילד ובשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא.

ABA

ABA

השיטה הנ"ל מבוססת על תאוריית הלמידה, כאשר נקודת המוצא היא כי האדם הוא אוסף של התנהגויות שנלמדו דרך הקשר שלו עם הסביבה. התנהגויות שזכו בתוצאה נעימה חוזרות ונשמרות, והתנהגויות שזכו בתוצאה לא נעימה לא חוזרות. התנהגות היא תוצאה של הסביבה. מטרת השיטה היא שינוי התנהגותי, מצד אחד פיתוח מיומנויות והכללתם, ומצד שני הפחתת התנהגויות לא נאותות או העלמתן

שיטת למידת המיומנויות (התנהגותיות, תקשורתיות, מוטוריות או חברתיות) היא עפ"י שיטת הלמידה האופרנטית של סקינר, לפיה למידה נחלקת לשלושה שלבים:

גירוי – כל מה שמגיע לפני ההתנהגות למשל, הוראה מצד המטפל

תגובה – התנהגות המטופל, האופן שבו המטופל מגיב לגירוי

תוצאה – האופן שבו המטפל מגיב להתנהגות לדוגמא חיזוק חיובי או חיזוק שלילי להגברת התנהגויות רצויות, בהתאם לאופי התגובה

שיטת העבודה היא מובנית עד לפרטים הקטנים ביותר, כאשר היא כוללת: איסוף נתונים, זיהוי מטרות התנהגותיות, תכנון מטרות על ותכנון מטרות אופרטיביות, וקביעת רמת הקריטריון הרצוי לתגובה - התנהגות של המטופל

אספרגר

אספרגר

ביחס לאנשים עם אוטיזם קלאסי, לאנשים עם תסמונת אספרגר אין

עיכוב משמעותי בהתפתחות השפתית ואין דפוסי חשיבה מקובעיםאו חזרתיות. תסמונת אספרגר מאופיינת בליקוי בתפקוד חברתי ותחומי עניין מוגבלים ביחס לאנשים חסרי לקות. ילדים עם תסמונת אספרגר מפתחים כישורים לשוניים (אוצר מילים, דקדוק וכדומה) באופן תקין, אבל מתקשים בשימוש החברתי של השפה (ייתכן שימוש מופרז בשפה גבוהה, דייקנות לשונית מופרזת, שימוש בטון אחיד ולא מותאם וכו'). ביחס לאנשים עם אוטיזם קלאסי, קל יותר להגיש סיוע וחינוך לאנשים עם תסמונת אספרגר ורובם הגדול של בעלי תסמונת זו כן מגיעים לעצמאות כאנשים בוגרים

הובהר שקיומה של תסמונת זו אינו קשור לאינטליגנציה. התפלגות מנת המשכל אצל בעלי תסמונת זו דומה מאוד לזו שבאוכלוסייה הכללית