por רותם תורג'מן 6 anos atrás
411
Mais informações
לחסרי חוליות אין עצמות בגוף לעומת בעלי חוליות.
מספר מיני בעלי החיים ששייכים לקבוצת חסרי חוליות הינו מילוני אחדים.
קבוצת הרכיכות כוללת בין השאר את השבלולים , הצדפות והדיונונים.
רוב מיני הרכיכות חיים במי ים ומעטים חיים במים מתוקים וביבשה והם מונים
כ- 50,000 מינים.
שמם של הרכיכות נובע - ממבנה גופם הרך.
סימני הקבוצה: גוף רך, חסר שלד.
לקבוצת הצדפות יש שתי קשוות קשות המגנות על גופם.
לדיונונים - אין כיסוי גוף כלל, אך הם מאוד זריזים .
הקבוצה המוכרת ביותר הם השבלולים- והיא כוללת מינים רבים כאלה החיים במים מלוחים, במים מתוקים וביבשה.
החלזונות החיים ביבשה נקראים שבלולים.
השבלולים - בעלי גוף רך הכולל ראש, גוף ורגל שרירית מאוד המשמשת לתנועה. רובו של הגוף עטוף במעטפת קשה- קונכייה. מבנה הקונכייה מפותל לרוב כמו סליל והיא משמשת להגנה.
מהראש יוצאים שני משושים - זוג תחתון קצר המשמש למישוש ולהרחה וזוג עליון ארוך יותר שבקצהו עין זעירה.
הרבייה - כל שבלול הוא גם זכר וגם נקבה. השבלול מתרבה באמצעות הטלת ביצים.
קבוצת החרקים (Insects) היא קבוצת בעלי החיים הגדולה ביותר שקיימת בעולם ומכילה יותר מינים מכל קבוצת בעלי חיים. אנו נתקלים בחרקים באופן יומיומי. יכולת ההסתגלות של החרקים לסביבה גבוהה מאד וכמעט ואין סביבה שבה אין חרקים - ביבשה, באוויר ובמים, לפחות המתוקים שבהם.
את החרקים ניתן לזהות לפי גופם ומאפייניו. לכל החרקים יש 6 רגליים. גופם מחולק ל-3 חלקים: הראש, החזה והבטן. לכולם יש גם שריון חזק יחסית, ששומר על איברי הגוף הפנימיים שלהם.
אלמוגים הם בעלי חיים ימיים זעירים שנוטים לגדול במושבות ענק הבנויות מהחומר סידן פחמתי (CaCO3) – בדומה לחומר ממנו בנויות קונכיות של צדפות ושבלולים, אבן גיר וה'אבן' שנוצרת בקומקום החשמלי.
הגוף החי של האלמוג נקרא פּוליפּ, באלמוגים החיים במושבה גודלו של כל פוליפ הוא בין 1 ל-12 מילימטרים, והוא מכיל זרועות צייד בקצה אחד (המסוגלות לצוד פלנגטון, מזונו של הפוליפ, מתוך המים), גוף עם פה במרכז, ו'רגל' בקצה השני.
באמצעות הרגל של הפוליפ הוא נצמד למשטחים קשים עליהם הוא מעביר את כל חייו. משטחים כאלה יכולים להיות סלעים, ספינות טבועות, ובעיקר – שלד של אלמוגים שכבר מתו.
השם שנתנו המדענים לבעלי החוליות - מרמז על תכונה פנימית דומה שיש לכולם -
שלד עצמות בתוך הגוף
בעלי-החוליות שונים זה מזה, אך לכולם יש שלד. חלקם הם בעלי-חיים קטנים מאוד .
השלד נותן יציבות וקובע את הצורה הכללית של הגוף.
את עצמות השלד מחברים שרירים רבים המאפשרים תנועה של איברי הגוף.
עצמות השלד מספקות הגנה לאיברים הפנימיים כמו: למוח, ללב ולריאות.
בעצמות השלד נוצרים או נאגרים חומרים חשובים שהגוף זקוק להם
בהשוואה למחלקות אחרות של בעלי חוליות אין ארץ-ישראל מתברכת בעושר מינים גבוה של דו-חיים. חיים בארץ כיום 6 מינים של דו-חיים – שני מינים מסדרת בעלי זנב (Coudata= Urodela) וארבעה מינים מסדרת חסרי זנב (Anura).
בעֲלֵי חַיים שֶעוֹרָם מכוּסֶה קַשׂקַשׂים, דוּגמַת תַנינים, צַבּים וּנחָשים, נִקרָאים זוֹחֲלים. יֵש כַּמָה מינֵי זוֹחֲלים הַחַיים בַּמַיִם וכַמָה הַחַיים בַּיַבָּשָה. רוּבָּם חַיים בָּאֲזוֹרים הַחַמים שֶל הָעוֹלָם. הַזוֹחֲלים מִתחַלקים לשֵש קבוּצוֹת רָאשיוֹת: לטָאוֹת, נחָשים, טַבָּעוֹנים, צַבּים, תַנינים והַספֶנוֹדוֹן. הַצַבּים הֵם הַזוֹחֲלים הַיחידים הַנוֹשׂאים שִריוֹן עַל גוּפָם. הַלטָאוֹת הֵן הַקבוּצָה הַגדוֹלָה בּיוֹתֵר, הַכּוֹלֶלֶת כִּ-3,400 מינים, ואילוּ בִּקבוּצַת הַספֶנוֹדוֹן מין אֵחָד בִּלבַד. הַזוֹחֲלים הֵם מִבַּעֲלֵי הַחַיים הָעַתיקים בּיוֹתֵר. אֲבוֹתֵיהֶם שֶל הַזוֹחֲלים בּנֵי יָמֵינוּ הָיוּ הַדינוֹזָאוּרים. הַדינוֹזָאוּרים שוֹטטו בָּעוֹלָם כּ-150 מיליוֹן שָנים, ולִפנֵי כּ-65 מיליוֹן שָנים נִכחֲדוּ לפֶתַע. הַיוֹם יֵש יוֹתֵר מִ-6,000 מינים שֶל זוֹחֲלים, למִן הַפּיתוֹן הַמרוּשָת, שֶאוֹרכּוֹ 10 מֶטרים, ועַד השׂמָמית הַגַמָדית, שֶאוֹרכָּהּ 3.5 ס"מ בִּלבַד. שֶלֹא כּמוֹ הַיוֹנקים, שֶהֵם בַּעֲלֵי דָם חַם, הַזוֹחֲלים בַּעֲלֵי דָם קַר וּזקוּקים לחוֹם הַשֶמֶש שֶיסַפֵּק לָהֶם אֶת הָאֶנֶרגיָה הַדרוּשָה לִפעילוּתָם.
ישראל היא אחת מהמדינות העשירות ביותר במיני עופות ביחס לשטחה, ונצפו בה 511 מינים שונים של עופות השוהים כאן בעונות השנה השונות, על פני שטח של כ-28,000 קמ"ר (Shirihai 1996). צפיפות המינים בישראל גבוהה מאד, ומזכירה את צפיפות המינים באזורים טרופיים
יונקים, מחלקה של בעלי חיים בתת-מערכת החולייתנים. ולדותיהם יונקים חלב מאמם, ומכאן השם "יונקים". המינים שונים זה מזה באופן תנועתם ובגודלם - יש מינים זעירים, כגון החדפים שמשקלם כ-3 גרם, ואחרים (כגון לווייתנים) שמשקלם המירבי מגיע ל-130 טון.
היונקים מאופיינים בכמה תכונות אנטומיות ומורפולוגיות:
1. לנקבות היונקים בלוטות חָלָב להזנת גוריהן.
2. ברוב המינים נולדים הצעירים חיים, מלבד הביבנאים (יונקי הביב), המטילים ביצים. הטיפול בצעירים ממושך יחסית.
3. שיער מכסה את כל הגוף או את חלקו. בחלק מן היונקים יש שיער רק לצעירים. לרוב הלווייתנים אין כלל שיער. ליונקים מסוימים שערות המשמשות למישוש (שפם החתול), לנוי ולמשיכת בן זוג (זקן התיש), או שערות ההופכות קוצים ומשמשות להגנה.
