by olga mashkevich 6 years ago
662
More like this
חלק תאורטי
בשנים האחרונות מתגבשת הסכמה רחבה כי חשוב לקדם ידע מתמטי של הילדים כבר מהגיל הרך.
החשיבות של לימודי מתמטיקה בגן מודגשת במסמכי סטנדרטים למורים ובתכניות לימוד שונות בעולם (NCTM,2000 ). גם בישראל יצאה תכנית לימוד למתמטיקה לגן הילדים . הנחות יסוד מרכזיות של התכנית של משרד החינוך (משרד החינוך, 2010) הן, כי המתמטיקה היא תחום דעת הנבנה נדבך על נדבך והבסיס לידע מתמטי מתחיל להבנות כבר בגיל הרך. התכנית מתמקדת בשלושה נושאים מתמטיים-
1.מושג המספר.
2.תחושה מרחבית וגיאומטריה.
3.מושגים כמותיים בחיי היום-יום (שרייבר, 2017)
בעבודתנו נתמקד בתחום השני- תחושה מרחבית וגיאומטריה בכלל ובפרט- בתחום הקניית ידע על צורות
גיאומטריות כגון עיגול, משולש, ריבוע, מלבן. ואן הילה (1999) פיתח תיאוריה על שלבי ההתפתחות ההבנה של צורות גיאומטריות. תאוריה זו טוענת כי התפתחות החשיבה הגיאומטרית נעשית בחמישה שלבים היררכיים וככל שילד מתקדם מרמה אחת לרמה גבוהה יותר, הוא מפתח חשיבה פורמלית.
הלומד לא יכול להגיע לרמה מסוימת לפני שעבר את הרמות הקודמות. חמש הרמות הן:
רמה 1.ויזואליזציה- הרמה החזותית-ברמה זו ילד מסתכל על צורה כשלם ולא כעל סכום של
חלקים. הילד לא מתייחס לתכונות של הצורה, אלא לכפי היא נראית.
רמה 2.אנליזה- הרמה התיאורטית-לעומת הרמה הראשונה ברמה זו הילד חוקר את הצורות לפי
תכונותיהן, הוא מפרק את הצורה לחלקיה ומזהה תכונות שונות שלה, אך אינו מקשר ביניהן ואינו יכול
להסביר כיצד הן נובעות זו מזו.
רמה 3.סידור-ילד מקשר באופן לוגי בין תכונות הצורה, הוא מבין שהתכונות נובעות אחת מהשנייה.
רמה 4.דדוקציה- פיתוח היכולת להשתמש בהוכחות ובאקסיומות.
רמה 5.דיוק-הלומד מבין את ההיבט הפורמלי של גאומטריה.
בגילאי הגן הילדים נמצאים באחת משתי הרמות הראשונות. השלבים שהציע ואן הילה (1999) עברו
שינויים ותוספות על ידי חוקרים שונים, אך הם עדיין משמשים בסיס תאורטי לחוקרים רבים העוסקים
בהתפתחות של תפיסת הצורות.
Clements& Samara (2000) הרחיבו את התאוריה של ואן הילה (1999) וטוענים כי ניתן לדבר על שלוש רמות של הבנה גיאומטרית בגיל הרך.
1.רמת קדם- הכרה-הילדים קולטים צורות, אך אינם מסוגלים להבחין בצורות רבות.
2.הרמה הוויזואלית- הילדים מזהים צורות על פי מראה הכללי או היבט אחד של הצורה.
3.הרמה התיאורית-הילדים מזהים צורות ומסוגלים לאפיין אותן על פי התכונות שלהן.
בתיאוריה של Clements& Samara (2000) שתי הרמות הראשונות מקבילות לרמה הראשונה של וואן הילה (1999), והרמה השלישית- הרמה התיאורית- מקבילה לרמה השניה של ואן הילה.
ההתקדמות ברמות החשיבה של הילד תלויה במידה רבה בחינוך ובלמידה ולכן לנו- כעובדי הוראה עם גיל
הרך, חשוב להבין את הרמות אלה ולתת לילדים אפשרויות מתאימות למעבר מרמה לרמה. (שאיב& טבח, 2014). כאן נשאלת השאלה-מה הדרך הכי נכונה ויעילה ללמד את נושא הצורות בגן הילדים?
מחקרים רבים, ששילבו חקר המח עם חקר שיטות הוראה שונות, מצביעים כי ככל שאנחנו, עובדי
הוראה, נבחן את הנושא שמטרתנו ללמד דרך זוויות ראיה שונות ונפתח תכנית שבה הלימוד יקרה בדרך
חווייתית של הפעלות מגוונות ,של חקר וגילוי, של הפעלת חושים, כך הילדים יבינו ,יקלטו ויזכרו טוב יותר
את המושגים הנלמדים, ויצליחו ליישם ידע חדש שרכשו בתחומים שונים בחייהם. (McCandliss, 2010)
בשנת 2013 החוקרים מאוניברסיטת טמפל ומאוניברסיטת דלהוואר שבארצות הברית ערכו מחקר שבדק
השפעתם של שיטות לימוד שונות על רכישת ידע על צורות גיאומטריות אצל ילדים בגיל הרך. במחקר
השתתפו 70 ילדים בגילאים 4-5 מאזור פילדלפיה בארצות הברית. החוקרים חלקו את הילדים ל3 קבוצות. הילדים בכל קבוצה למדו נושא צורות גיאומטריות בדרך הוראה אחרת:
ילדים בקבוצה ראשונה- למדו על תכונותיהן של צורות גיאומטריות בדרך של משחק חקר שתוכנן ומועבר
על ידי איש חינוך.
ילדים בקבוצה שנייה- למדו את אותו הנושא בצורה פרונטאלית- איש חינוך סיפר לילדים על תכונותיהן
של הצורות .
ילדים בקבוצה השלישית- למדו את אותו נושא הצורות בדרך של משחק חופשי- הם קבלו אביזרים
ושיחקו בהם בצורה חופשית.
חשוב לציין שהילדים בכל הקבוצות קבלו את אותם אביזרים- כרטיסים עם צורות שונות ומקלות הרכבה.
התוצאות של המחקר הראו כי ילדים שלמדו את נושא הצורות בדרך של משחק חקר מתווך – הבינו היטב
מה המאפיינים של כל צורה- לדוגמא: לכל המשולשים יש 3 קודקודים ו3 צלעות מחוברים ביניהם.
הילדים שלמדו בשיטת הוראה פרונטאלית- ידעו לשיים את הצורות, אבל התקשו לזהות את מאפייניהן.
הילדים שלמדו בדרך של משחק חופשי לא התייחסו לתכונותיהן של צורות, הם פתחו משחק דמיוני
בשילוב הצורות.
המחקר המוצג מגלה לפנינו את היתרונות הטמונים בשיטת הוראה שהיא משחק מתוכנן ומתווך על ידי
איש חינוך. לימוד בעזרת משחק מתוכנן מעורר סקרנותם של ילדים, מגביר את מעורבותם בתהליך
הלמידה וכתוצאה מכך - חומר לימוד נקלט , נזכר ומיושם על ידי הילדים בצורה מיטבית.
בהתיחסות לרקע תיאורטי, הילדים שאנו עובדות איתם נמצאים ברמת ויזואליזציה לפי תאוריה של ואן
הילה (1999) ושל Clements& Samara (2000). הילדים כבר רכשו ידע בסיסי על הצורות
גיאומטריות, אך עדיין לא מתיחסים לתכונותיהם בצורה מובחנת ועקבית. ברצוננו לקדם את הילדים
מרמה ויזואליזציה לרמה גבוהה יותר- אנליזה, בה הילדים ירכשו מיומנויות של פרוק צורה לחלקיה
ויזהו עוד תכונות שונות. כל אחת מאתנו העבירה בגן פעילות חווייתית, שעדדה את הילדים לחקור
תכונות של צורות גאומטריות תוך משחק רב-חושי.
