חשנם שלבים עד ההגעה לאפשרות ללמוד
ולהכיר את הידעבצורה מודעת
בעזרת התענינותם של הילדים,
שאילת שאילות וקליטת מסרים
הם מתפתחים ומתקדמים מבחינה קוגמטיבית
פיאזה
שיחה ארבע
ילדים צעירים יכולים לראות רק מימד אחד כל פעם
כל שאלה מערערת מובילה לניסוי
ישנם שאלות רבות שמערערות את הילדה המופיעה בניסוי בעמ' 42
התפיסה של ילד מתקדמת בהדרגתיות, הילד הפעוט לא יבין מרחב משקל ועוד, זה לוקח לו זמן
המוכנות של הכרה בשלה כבר בגיל ההתבגרות ואז יש את המוכנות להתמודד עם הבעיות הקוגנטיביות
שלב חדש יגיע רק לאחר שהשלב שלפניו הסתיים
שיחות מתוך המאמר- שיחות עם פיאז'ה:שיחה שניה
הבדלים בין פילוסופים וחוקרים
הפילוסופים מדברים על נושא ונותנים את דעתם עליו אך ללא בסיס מדעי. לעומת זאת החוקרים מבססים את התיאוריות שלהם על פי מחקרים מדעיים.
עמוד 27 פסקה אחרונה- "פסטימולוגיה"
תחום במדע שחוקר את דרכי החשיבה והלמידה.
עמוד 26 פסקה שנייה "הכרה"
ההכרה באה מתוך המילה "היכרות" כלומר יש ליידע, אני מכיר את הנושא, הכרה זה משהו שהוא מודע!
עמוד 24 פסקה שניה- "אי אפשר לחדש דבר בתחום הניסוי בלילהיות מונחה ע"י המחשבה, ע"י האידיאות"
. הערעור לא יכול להתבצע ללא ניסוי, הזדמנות לניסוי באה בעקבות הערעור.
תחילה קיימת חשיבה ולאחר מכן ערעור ולבסוף ניסוי בכדי להגיע ללמידה ולתבונה.
שאלות מתוך המאמר- שיחות עם פיאז'ה: שיחה ראשונה- עמוד 14,13
"אתה לומד על ההתנהגות ובכללה על רכישת התודעה כשאפשר להגיע אליה"
מדוע הפסיכולוגיה היא מדע ההתנהגות ולא מדע התודעה?
מהי האנלוגיה בין הוויסותים האורגאניים לתהליכי ההכרה?
יש מבנים של האורגניזם ויש מבנים של השכל.
פיאזה מנסה להוכיח שיש קשר ביניהם, שההגיון הוא תולדת התיאום הכללי בין הפעולות ושהתיאום הכללי בין הפעולות נסמך על התאמות במערכת העצבים שהן בעצם נתמכות על ההתאמות האורגניות.
Main topic
שלבי התיאוריה
שלב האופרציות הפורמאלית
ההתפתחות השכלית מגיעה לשיאה.חשיבה על האפשרי
שלב האופרציות הקונקרטיות
מאופיין בחשיבה לוגית המאפשרת חוקיות והסקת מסקנות
שלב קדם אופרציונלי
מבוסס על חוויות אישיות
שלב סנסומוטורי
עוסק בהתפתחות שכלית של התינוקות והיא מתבססת על תנועות ועל תחושה.
ז'ן פיאז'ה
מבנים קוגנטיבים על פי פיאז'ה
טרנפורציה -הנה שינוי שקורה במוח הכולל בתוכו התאמה והטמעה, זהו שינוי לטווח הארוך וישנם גם שינויים שקורים בין רגע שהם הארה
הסכמה
העובדה המכרעת בעניין זה היא עובדת התפתחות הבנייה שלהם והעובדה שאין דבר נתון מלכתחילה מלבד כמה נקודות מעטות שעליהן נשען כל השאר.
עמוד 54
לדוגמא: ילד אשר לןומד את מושג הפסח בהיותו בן 3, נוצרת אצלו סכמה שעליה יבנה בעתיד ידע נוסף
האיזון
האיזון מתייחס להתמאה והטעמה הנתונות בפרופורציהבועה המאפשרת יציבות. בפעולה של השכל יש מעשי איזון משום שהשתייים אינן פוגעות זו בזו. עד רבה- הן תומכות זו בזו!
עמוד 60
לדוגמא:
כאשר אדם בהרצאה לומד מושג חדש, זה גורם לחוסר איזון אך הוא מקבל ידע על הנושא וההתאמה נכנסת לפעולה ולאחר מכן גם ההטמעה והאיזון חוזר!!! :)
הטמעה
הנוכחה שאכן יש מבנים- זו העובדה שגירוי מן הסביבה החיצונית מעורר כלשהו לא יכול לפעול ולשנות התנהגות אלה במידה שבה הוא נמזג במבנים קוגנטיביים. (עמוד 58) . לדוגמא כאשר אצל ילד מתחזק המושג "פסח" ומצטרפים למושג זה עוד מידע ועוד מושגיים משניים הקשורים למושג הראשי, ישנה הטמעה.
התאמה
כבר בהתאמת התכונות למצב יש מידה של התאמה אינדיבידואלית החורגת מן התורשה הצרופה. כמו תינוק שחייב מוכנות להתחיל ללכת אך כאשר הוא עושה זאת לראשונה מתבצעת התאמה כיוון שזו הפעם הראשונה שהוא לומד ללכת.
עמוד 55
אין הטעמה בלא התאמה משום שהסכמה של הטמעה היא כללית וכשהיא מיושמת במצב מסויים יש צורך לשנותה בהתאם לנסיבות המיוחדות לאותו מצב. עמוד 59
שיחה שלוש
מטאפורה למושג הכרה
עמוד 35- "התינוק ממשיך להתפתח עד שהוא מגיע לרמת האדם בין התרבוו\ת"
הילד מתפתח ובונה סכמות ואת הידע במוחו לאורך כל חייו!
עמוד 33- "הדבר החדש חיייב להשתלב בהכרה קודמת"
ידע חדש צריך להתשלב עם הידע הקודם!!!!
עמוד 32- "הסבובייקט בונה את ידיעותיו, בונה את מבניו ועל כך תהיה לו הזדמנות לשוב ולדבר"
הילד בונה את ידיעותיו על ידע קודם, מה שנקרה הרחבת הידע הקודם.
לדוגמא: כאשר ילד לומד חיבור, הוא מתבסס על הידע הקודם שלו בידעת המספרים
מתחיל בידע ראשוני ו
נאסף הידע לתבניות קיימות
עמוד 32- "ההכרה היא פעולת גומלין בין הסובייקט לאובייקט"
ילד בכיתה ג' לומד בעזרת משחקי מחשב חומר בחשבון כאשר המחשב הוא האובייקט והילד הינו הסובייקט
מיהו פיאזה
בשנת 1923 הוא התחתן עם אחת מהתלמידות שלו. השניים הביאו לעולם 3 ילדים, שהיו מושאי המחקר הראשונים של פיאז'ה בביסוס התיאוריות שלו על ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, התפתחות השפה והתפתחות ערכי המוסר.
הוא התעניין מאוד בתחומי הפילוסופיה והפסיכואנליזה, וספרו הראשון היה פואמה פילוסופית על המלחמה
את מאמרו הראשון פרסם כשהיה בן 11, על דרור לבקן שראה. לאורך שנות ההתבגרות הוא העמיק לחקור בתחום הטבע ועניינו העיקרי היה בחקר רכיכות ושבלולי בריכות. בגיל 22 קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת נוישאטל, כאשר תחום התמחותו היה ביולוגיה ימית.
ז'אן פיאז'ה (1896-1980) נולד בעיר נוישאטל בשוויץ למשפחה משכילה, עם אב שהיה פרופסור לספרות ימי הביניים. כבר מגיל צעיר, היה ברור שהוא מפותח לגילו מבחינה אינטלקטואלית בצורה ברורה וניכרת.
רקע
זן' פיאז'ה (9 באוגוסט 1896 - 16 בספטמבר 1980) היה פסיכולוג שווייצרי שהשפיע רבות על הפסיכולוגיה ההתפתחותית ועל הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
בגיל 10 כבר חיבר פיאז'ה מאמר מדעי ראשון (כדי להוכיח לספרן האוניברסיטה שהוא ראוי לקבל זכות שאילת ספרים). בגיל 22 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת נוישטל. בתחילת דרכו היה ביולוג ימי, אולם שינה את תחום התעניינותו לפסיכולוגיה התפתחותית. כאשר נולדו לו ילדים, ערך עליהם תצפיות, ואלו היוו בסיס לרעיונות תאורטיים רבים שהעלה בתחום זה.
פיאז'ה עסק רבות בחינוך. ב-1955 ייסד בז'נבה מרכז לאפיסטמולוגיה גנטית, מונח שהטביע ושתיאר את התפתחותם של מבני החשיבה אצל הילד.
פיאז'ה נבחר על ידי המגזין "טיים" כאחד ממאה האנשים שעיצבו את המאה ה-20
תיאוריית ההתפתחות השכלית (הקוגניטיבית) של הילדים, שנודעה לה ההשפעה הרבה ביותר, היא התיאוריה של פיאז'ה.
ילדים אינם סבילים (פסיביים) לסביבה. להפך: הם בודקים את הסביבה, מחפשים פתרונות בצורה פעילה, וכמובן - שואלים שאלות.
פיאז'ה התמקד בתהליכים הקוגניטיביים של איסוף הידע ושל עיבודו (ולא בידע שהילדים רוכשים). הוא דימה את ההתפתחות של האינטליגנציה להתפתחות הפיזיולוגית.
התיאוריה של פיאז'ה (כמו זאת של פרויד וזאת של אריקסון) היא תיאוריה שלבית
